טיפול קוגנטיבי-התנהגותי

אני סובל מכל מיני בעיות חלקם עמוקות יותר ,כמו טרנסג'נדריות,וחלקם עמוקות פחות כמו:חרדות.כרגע אני חייב לטפל בחרדות!!! ייתכן והחרדות נובעות בגלל בעיות מהעבר והן עמוקות וצריך לטפל בהם באופן פסיכודינמי ,אך הבנתי שהטיפול המוצלח ביותר והמהיר ביותר לחרדות הוא ההתנהגותי. אני יכתוב פה את החרדות שלי ואנא תמליץ לי על סוג טיפול 1.אני הולך לישון (2-3 לפנות בוקר) מאוחר וקם מאוחר (11 בבוקר),וקם כל בוקר עם דיכאון שנעלם בדרכ' בשעות אחצ"ה/ערב.כלומר יש לי חרדה מהבוקר. 2. יש לי פחד מהאוני' (היה לי גם פחד מבי"ס/צבא)!!!וזו גם הסיבה שהרבה פעמים אני נמנע מלבוא לאוני'. אני חושב שזה קורה בגלל שיש המוני סטודנטים מסתובבים שם. ובכלל אני נעשה חרד כאשר יש המוני אנשים בסביבה,וכידוע בעיקר בבוקר יש הרבה אנשים ברח'-זה גורם לי לחרדה 3.אני נע (כמעט כל יום) בין מצב רוח מאוד טוב (כמעט אופוריה) לבין מצב רוח דאון.אין לי הפרעת מאניה דיפרסיה (עפ"י הפסיכיאטרית).דבר זה קשור גם ליחסי הגומלין שלי עם אנשים:לעיתים אני מפחד מלהתקשר/לדבר עם אנשים .ולעיתים אני מאוד חברותי. אך כאשר יש את הפחד הוא גורם לי להפוך לאדם אחר,קצת ממורמר ומזיק לי בחבריות שכבר יצרתי. אנא תמליץ לי על טיפול שאתה חושב שיתאים לבעיות אלו. מה אתה אומר על טיפולים אלטרנטיביים בכלל וביו-פידבק בפרט? תודה רבה ותודה על התשובות העינייניות והמפורטות שלך (שנתת לי בעבר...)

שלום אביב, מתיאוריך נשמע שאתה סובל מדיכאון אנדוגני (בעל בסיס ביולוגי), המאופיין ע"י מצב רוח רע בבוקר והטבה ניכרת אחה"צ. זו בהחלט לא מניה-דיפרסיה. אם אתה בטיפול אצל פסיכיאטרית, עצתי היא שתתייעץ איתה בקשר לטיפול תרופתי מתאים נגד חרדה ודיכאון. במקביל, יש כמובן לטפל בשיחות בבעיות העמוקות יותר. קשה לי לראות איך טיפול התנהגותי עוזר כאן, כי זו תופעה שמחלחלת אל כל תחומי החיים, אבל אני לא מטפל התנהגותי. אינני מתמצא בטיפולים אלטרנטיביים, אך ביופידבק אינו נמנה עליהם. כשלומדים תרגילי הרפיה במסגרת טיפול התנהגותי, מחברים לפעמים את האדם למכשיר שבו הוא רואה שיש לו השפעה על כל מיני תופעות גופניות שהן תוצאה של מתח - זה הביופידבק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה אבל אני חשבתי על טיפול התנהגותי-קוגניטיבי נגד חרדת הבוקר,ונגד חרדת אנשים. השאלה אם זה נובע באופן ביולוגי או מלמידה? ניסיתי טיפול בפלוטין (פרוזאק) שבועיין וחצי -לא עזר בכלום,והפסיכ' אמרה לי להפסיק ולהתחיל סרוקסל. האמת שלא לקחתי אותו,ועכשיו אני קצת מצטער על כך. מצד שני, ברור לי שהפסיכ' תכעס עלי מאוד והיא תגיד לי (כמו שהיא כבר אמרה לי פעם) "אם אתה נגד טיפול תרופתי אז אני לא יכולה לעזור לך" כשהיא תשמע בפגישה הבאה שבמשך כל ה-3 חודשים האלו לא לקחתי את התרופה שהיא אמרה לי. אני קצת בדילמה,כי אצלה אני לא יכול לדבר ולהתייעץ כמו שאני עושה פה,ובעצם בגלל זה אני מפסיד את הטיפול התרופתי . תודה