דיכאון לאחר לידה

, אני אנסה לתאר את בעייתי בקצרה אעפ"י שהיא די ארוכה. לפני שנה החלטנו בעלי ואני לנסוע לחו"ל בעקבות הצעת עבודה שבעלי קיבל החיים שלנו לפני זה היו מסודרים ויפים אך די משעממים והנה ניקרתה לנו ההזדמנות לשינוי, נסענו לקנדה עם 3 ילדים חודש לפני הנסיעה גיליתי שאני בהריון הייתי מאד מאד מדוכדכת מכיון שביתי הצעירה היתה בת שנה ו-3 חודשים ולא היה מתאים לי ללדת בחו"ל עלי לציין שאני דתית ולא היתה לי אפשרות להפיל אע"פי שמאד רציתי, נסעתי בחששות כבדים והתחלנו את החיים שם עלי לציין שקיטרתי מאד והיה לי קשה, זו היתה הפעם הראשונה שעזבתי את הארץ עם 3 ילדים והריון לא רצוי בבטן הקליטה היתה קשה וכל הזמן הינעתי את בעלי להתפטר ביום שבעלי התפטר מעבודתו ילדתי את ילדי ה-4 לא היה לי קל כלל וכלל מהרגע שהודעת הפיטורים ניכנסה לתוקף התחלתי לדאוג, התחרטתי על הכל, בכיתי בלי סוף, לא יכולתי לגדל את הילד וניכנסתי לדיכאון עמוק פניתי לעזרה רפואית בקנדה טיפלתי בכדורים אך הם לא עזרו לי פניתי לפסיכולוגית אבל מכיון שהיו לי קשיים בשפה היה לי קשה לקבל טיפול בסוף הגענו לארץ ומהרגע שהיגענו לכאן אני לא מפסיקה לבכות ולקטר שעזבנו את קנדה ואיך שהחיים כאן קשים, אני כל כך שקועה בתחו! שת האבדון של קנדה שאיני מסוגלת להשתלב כאן במעגל החיים כל הזמן אני בוכה וצועקת, עצבנית ונירגנת וחיי וחיי משפחתי השתנו לבלי הכר. האם אתם יכולים לעזור לי ?

שלום שרה, את מתארת היריון לא רצוי ודיכאון שהופיע לאחר הלידה. ישנם גם היבטים משפחתיים לתופעה, שיש לעסוק בהם במסגרת טיפול אישי, אך מספיק אם נסתכל על המשמעות שיש להיריון לא רצוי בתוך עולם הערכים שלך, יש בכך משום חטא עליו את מענישה את עצמך. לא זו בלבד אלא שהתנהגותך סביב ההיריון והלידה החמירו את מצב המשפחה ובשל כך בוודאי את חשה אשמה ברמה זו או אחרת. נסיבות החיים גרמו לך לבגוד בכל מה שגדלת עליו הן מבחינת ההיריון שאסור לא לרצות אותו והן מבחינת פגיעה בתא המשפחתי. הטיפול התרופתי בדיכאון הוא חשוב אך סימפטומטי בלבד ואינו מטפל במקורותיו. אני שמח לשמוע שאת בטיפול פסיכולוגי בו יש לעבד את ההיבטים של האשמה שאת מרגישה, אולי עדיף בעזרת פסיכולוגית מהמגזר הדתי, וכן להבין על מה את מוחה בחיי המשפחה שלך ואינך יכולה לבטא באופן ישיר אלא באמצעות כעס שאת מפנה נגד עצמך בסופו של דבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין