אהבה כואבת - נדוש אבל אמיתי

לפני כשנתיים הבנתי שאני מאוהבת בגבר אך הסטטוס הפורמלי שלנו לא איפשר לי להיות איתו בקשר רומנטי.כעבור כחצי שנה השתנו התנאים, הרגשות היו הדדיים( בדיעבד התברר שהוא התאהב בי הרבה לפניי) ומאז אנחנו נאהבים ומתגברים על הרבה קשיים כדי לממש אהבתנו.(שנינו נשואים עם ילדים וזה לא הקושי היחידי). כבר כשהבנתי שאני מאוהבת, התחלתי לסבול מבעיה בריאותית קשה, ואני מנסה לטפל בה בכל דרך ללא הצלחה. קיימות תיאוריות הקושרות בעיה זו במצב נפשי ואין ספק שאני במתח מאז התובנה ההיא ואחר כך מאורח החיים החדש. כיום, אני עייפה משנתיים של כאבים , מתפרצת בבכי ללא סיבה ומדוכאת אולי גם מעוד מס' סיבות שהחיים זימנו לי בלי קשר כמו פיטורים ובת מתבגרת ש"מתרחקת" ממני. אני בהתלבטות אם לסיים את הקשר שמחד ברור שגורם לי ללחץ אדיר ומאידך מהווה סיפוק ומשענת בכל רגע שהשמיים מתקדרים. ואם להפסיק אז, האם להמית אותו במיתת נשיקה ( נבזי וטכני) או לחשוף את התלבטויותיי ולצפות לשיתוף פעולה ( אשליה ילדותית?) יש עיצה? בתודה.

עדן, כנראה שזה שאת שקועה עד צוואר ברחמים עצמיים, מונע ממך לנתח בהיגיון את המצב אליו נקלעת. את נשמעת כמו אחת שכל צרות העולם על כתפיה ובעצם מי שאשמה בכך זו את. בטווח הארוך הרי אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים, וצריך לקחת החלטה לכאן או לכאן. אז אולי הגיע הרגע בו את חייבת להחליט ולעשות סדר בחייך ובמחשבותייך. רחמים עצמיים וחולשה לא יעזרו לך. ההיפך, את זקוקה לכוחותייך במלוא עוצמתם, לצלילות מחשבה ולהיגיון בריא. את הבאת עלייך את הדילמה - ובידייך המפתח.

שלום עדן, מתיאורייך נשמע שהרומן שאת מנהלת לא רק שאינו הבעיה היחידה בחייך אלא הוא גם נוצר מלכתחילה כ"פתרון" למצב בעייתי, כנראה קשיים בנישואייך, "פתרון" שיצר בעיות משלו. השאלה אינה האם וכיצד לסיים את הקשר אלא מה הוביל אותך אליו, איזה בעיות ניסית לפתור באמצעות הקשר, האם הקשר יכול את הבעיות האלה וכו'. לשם כך הייתי מציע לך לפנות לייעוץ מקצועי, אם באופן פרטני ואם לטיפול זוגי במידה וזה רלוונטי מבחינת נישואייך, עליהם אינך כותבת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין