מה עושים?

שלום ד"ר, אודה לך על תשובתך הכנה האופיינית לך. יש לי אח שהתחתן לפני כחמש שנים, בלי הורי. ההורים אסרו עלי לבוא לחתונה, אך ללא ידיעתם הגעתי בניגוד גמור לאיסור. אין צורך שלספר שסבלתי המון, (כמובן שגם הוא סבל, הוא לא ידע אם אני מגיעה או לא עד לדקה ה 90) והמשכתי לקיים קשר רציף עם אח שלי, למרות שאסרו עלי זאת. אחי ניתק קשר עם הורי. (אחי גם איים עלי שאם אני לא אבוא לחתונה שלי הוא ינתק איתי את הקשר ,למרות שהוא ידע בוודאות מה המצב). לאחרונה סבתא שלי (מצד האמא נפטרה). אספר כי יש שנאה הדדית בין משפחתה של אמא שלי (הסבתא שנפטרה שנאה מאוד את אבא שלי) לאבא שלי. (כאשר אחי התחבר למשפחתה של אמא שלי, שעודדו את שנאתו שלו להורי). נוצר מצב האם להגיע להלוויה או לא. אני איני מעוניינת ללכת להלוויה של סבתא שלי (שכמעט כלל לא הכרתי אותה), כי אני לא רוצה להכנס לכל השנאה הזו ולהיות חלק בה. מצד אחד אבא שלי שונא את משפחתה של הורי, מצד שני משפחתה של אמא שלי שונאת את אבא שלי. ואחד לא רוצה קשר עם השני. כבר נפגשתי עם משפחתה של אמי(ללא ידיעת הורי), ושמעתי דברים מגעילים על אבא שלי ועל אמא שלי,וזה פשוט מפריע לי איך שהם מדברים על הורי. גם אם אני לא מסכימה על דרך החינוך שבה גדלנו אני ואחי, יש דברים שהם אומרים וזה פשוט לא נכון. דיברתי עם אחי ואמרתי לו שאני לא אוכל להיות בהלוויה, ותרצתי את זה בסיבה לא נכונה. (גם בגלל העובדה שאמא שלי לא תוכל להיות בה, ואני ארגיש בושה ובמצב לא נוח). מה שמפריע לי בכל הסיפור הוא שאח שלי "איים" עלי, שאם אני לא אנתק קשר עם הורי, כמו שהוא עשה אז , הוא לא רוצה להיות בקשר עם מישהי עם הבנה בלתי רציונלית כהגדרתו, והוא לא רוצה ש"לכלוך" יכנס לבית שלו, ושהילדים שלו ישמעו על כך. הוא טוען שאני מושפעת, שההורים מדברים דרכי, ואני לא מגיעה להלוויה בגלל שיש גורם שהשפיע עלי.(כלומר הורי). אין צורך לומר שאני נעלבתי. אני תמכתי בו כל השנים האלו, ושמרתי איתו על קשר. אני חושבת שאחי לא מעריך את כל התמיכה שהוא קיבל עד היום, ניסיתי ללכת לקראתו, אך נראה לי שהוא בעצם שונא את כל מה שקשור בבית שבו גדל ואף אולי אותי, כאשר הוא מציע לי למעשה להתנתק מהורי, לקחת תיק ולברוח מהבית , כמו שהוא עשה. כלומר שנמשיך בקשר רק אם התנאים שלו ימולאו. אחי כל השנים האלו לא ניסה לדאוג שלי לעבודה , לחבר. פשוט אני מרגישה שרק כשהוא צריך אותי הוא מתקשר (לדוגמא לבייביסיטר). הוא לא משתף אותי במה שעובר עליו, על ילדיו. אנו כמו שני זרים. אני לא אומרת שקל לחיות עם הורי. אבל נראה לי שהוא מנסה להתנקם בהורי דרכי. אשמח לתשובתך הנבונה.

שלום אתי, מתיאורייך עולה צורך עז לרצות את הזולת ובמצב שלזולת יש רצונות מנוגדים הדבר בלתי-אפשרי, שכן מה שלא תעשי לא ישביע את רצונו. מה שנשאר לך לעשות, וזה הרבה מאוד, הוא להתמודד באומץ, עם או בלי עזרה מקצועית, עם הצורך העצום הזה להיות בסדר עם כולם ולהיווכח שאנשים עדיין יחפשו את חברתך כשתלכי אחר לבך ותעשי מה שאת רוצה. לשם כך, את צריכה לגלות תחילה מה את באמת רוצה באופן בלתי-תלוי ברצונות הזולת. את מתארת אווירה טרוריסטית של ממש, שבה צדדים שונים במשפחתך ינתקו איתך את הקשר אם לא תעשי מה שאתה אומרת. חיים בצל איומים כאלה הם בעלי איכות נמוכה מאוד. אני מציע לך לעבור את התהליך הלא פשוט של גילוי רצונותייך הבלתי-תלויים ופעולה על פיהם. גם אם ינותקו כמה קשרים, אלה היו קשרים הרסניים ואילו הקשרים עם האנשים שיקבלו אותך כשאת עושה מה שאת רוצה יהיו קשרים בריאים הרבה יותר. אני מצרף כאן קישור לכתבה שכתבתי בנושא: http://doctors.co.il/article/509/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ראשית עצוב לי מאד לשמוע את כל מה שכתבת. זה ממש לא אמור להיות ככה וזה לא צודק שלא זכית לאוירה אחרת בבית הוריך ובמשפחה המורחבת. על העבר אין לך שליטה אבל על העתיד יש לך שליטה. את חייבת להיות עצמאית, כלומר להתפרנס בעצמך ולגור לבד ולבנות לעצמך חיים משלך. זה לא קשור בהכרח למשפחה שבה גדלת אלא בדרך כלל בנים ובנות שעוברים את גיל העשרים יוצאים מהבית, גרים לבד ובונים לעצמם את עולמם. זה לא אומר שאת צרכה להתנתק מההורים שלך אבל ברגע שתהיי עצמאית זה יהיה מתוך בחירה ולא יוכלו ללחוץ עליך בשום אופן בשום נקודה. נראה שמאד לא צודק מה שעשו לאחיך. מההתנהגות שלך כלפיו נראה שאת אדם אחר ושאת לא נותנת לשנאה לשלוט בחייך. מצד שני אסור לך גם לתת לאחיך לשלוט בחייך ולהכתיב לך דברים. לא מתקנים עוול בעוול ולאחיך אין זכות לאיים עליך ולקבוע לך תכתיבים. בצדק רב את נוהגת שאת דוחה את השנאה הן מצד הוריך והן מצד אחיך. אם נגזר גורלך להיות לבד וללא משפחה אז נגזר ואיך לך שליטה על זה אבל לפחות תדאגי שבעולם שתבני לעצמך לשנאה לא תהייה ממשלה ולא דריסת רגל. שיהיה לך המון בהצלחה