הורים

יש לי זוג הורים קמאוד מקשים על חיי הם אנשים מאוד קשים רגזנים עם הרבה כעס וחוסר שמחת חיים שעסוקים כל היום בלריב ולמרר את החיים מאז ומתמיד סבלתי מהתנהגותם הלא נעימה שמלווה תמיד בברוגז ניצחי מאז ילדותי הקשר איתם גורם לי באופן קבוע לאי נוחות וכאילו זה לא קשר אמיתי בין בת והורים אלא מעין הצגה כלפי חוץ הגעתי למסקנה שתמיד אחרי ברוגז ארוך איתם שלא באשמתי אני משלימה איתם רק בכדי שילדי לא יפגעו כתוצאה מכך שאין קשר לסבא וסבתא אך בסופו של דבר המשבר הבא איתם רק עומד בפתח עד הפעם הבאה ואז אני שוב נפגעת שאלתי היא מה לעשות ואם עלי להמשיך לסבול את התנהגותם הלא נעימה כלפי או שעדיף להתנתק מהם משום שבלעדיהם אני פשוט אדם מאושר

שרה, תנסי לראות את הצד החיובי, בכל זאת יש לך הורים (שגם מתפקדים כסבא וסבתא לילדייך). לטוב ולרע הם הרי הורייך. לצערי, אבי נפטר כשנה לאחר נישואיי ואימי נפטרה כשש שנים אחריו. ילדיי הספיקו להכיר רק את אמי וממנה יש להם זכרונות נפלאים. קשה לשנות הורים ועוד יותר קשה לבקש מהם בגיל זה להשתנות. את מצידך יכולה להסתכל על הדברים מנקודת מבט פחות לחוצה ויותר סלחנית. תנסי לראות את הדברים בפרופורציה, אחרי הכל את לא גרה איתם ולא סובלת 24 שעות ביממה ככה שאכאשר את מגיעה לביקור תני לדברים לזרום, תתיחסי בסבלנות והבנה ובמשך הזמן אולי גם הם יתחילו להתנהג קצת אחרת. הניחי לרוגז ולעצבים, תחליטי שאת אוהבת אותם ורוצה שהקשר יהיה חם, פתוח ואמיתי. שיהיה לך כל טוב ובהצלחה

שלום שרה, ניתוק פיזי של הקשר עם הורייך יפתור את הבעיה רק באופן חלקי וזמני ועדיין תהיי זקוקה להם כסבא וסבתא לילדייך. אנו יודעים כי הדמויות של הורינו מופנמות עמוק מאוד בתוכנו והורינו ממשיכים לחיות בתוכנו הרבה לאחר מותם, אולי בעצם עד מותנו שלנו. יש מצבים, שבהם ניתוק פיזי הכרחי כדי שההפרדה הריגשית תתבצע ואז אפשר שוב לחזור להורים כאנשים בוגרים ונפרדים מהם, מעמדה שונה. בהנחה שלכל מריבה דרושים שני צדדים, הייתי מציע לך לפנות לייעוץ מקצועי כדי להבהיר את קשרייך עם הורייך ולערוך את ההפרדה הריגשית. כך לא רק לילדייך יישארו סבא וסבתא, אלא גם את אולי תרוויחי הורים ותוכלי להיות אדם שלם עם עצמו. קשה לי לקבל את הטענה כאילו "בלעדיהם" חייך מאושרים, כי כאמור אף פעם לא תגיעי למצב של "בלעדיהם" מבחינה ריגשית עד שהנושא לא יטופל לעומק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין