האם הבעייה היא באשתי?

אני נשוי עם אשתי מעל 25 שנה. כשאני נמצא איתה באירוע באולם, אני יושב קצת לצידה, אך לא מסוגל לשבת במקום אחד בכלל הרבה זמן. אני נעלם לרוב הערב ואוהב לשוחח עם אנשים. אשתי אוהבת שאני יושב לצידה, אך טוענת שאני נעלם ליותר מידי זמן. וזה קורה בכל ארוע. היא טוענת שאני לא איש שיחה איתה כמו עם אחרים, איני מחמיא ואיני מפרגן לה. וכשאני נעלם בזמן אירוע - היא נכנסת לטרוף עמוק. כשאני מופיע לפתע היא גוזרת שתיקה, אינה מדברת איתי כחודש ימים, כי היא טוענת שזה לא מקובל עליה להיעלם מאחר והיא נשואה , ולא איכפת לי ממנה כלל - כך היא טוענת. האם זה סיבה להיות מדוכאת זמן רב? היא מאד מדוכאת ופלטה מהפה שאני האדם שהיא הכי שונאת אותו בעולם ולא מוכנה לסלוח לי, כי זה לא פעם ראשונה שאני קם מהכסא בזמן אירוע. כי היא רואה גברים אחרים יושבים לצד נשותיהם ואני יוצא דופן. אני לא רואה בזה פסול, אני לא צריך להיות דבוק אליה ואיני מסוגל לשבת הרבה זמן על הכסא והיא לא מבינה זאת. היא נכנסה לדיכאון עמוק, ממעטת באכילה, ובקושי בקושי מדברת איתי רק כשצריך. האם היא לא בסדר או אני? האם היא סתם סובלת מרגישות יתר שהיא אמורה לקבל טיפול או שתלונתה מוצדקת ואני לא בסדר ?. היא משתדלת שאני לא נמצא לצידה להתידד ולהיפתח עם אחרים - ואכן היא מצליחה. , אך בליבה היא צורחת ובוכה מתוך כאב אדיר (כך היא טוענת). היא מאד נחמדה, נאה וחברותית, אך אוהבת שאני לצידה, ברגע שאני עוזב אותה היא מרגישה דחוייה ופגיעה עד עמקי נשמתה. מה עושים? - יוסי.

שלום יוסי, אתה מציג את הדברים כאילו היינו בבית משפט ונותן לי את תפקיד השופט לקבוע מי אשם ומי זכאי. ייתכן מאוד שתגובתה של אשתך קיצונית מאוד, אך נניח שכך הדבר, השאלה מדוע אינך יכול להתחשב בה אם הדבר פוגע בה. יתר על כן, אתה מציין בעצמך שקשה לך לשבת במקום אחד, כך שחלקית לפחות הבעיה היא גם שלך, שלא לדבר על כך שאם משהו מציק לה בקשר ביניכם הבעיה היא של שניכם. ייתכן מאוד, לפי תיאוריך את תגובת אשתך, שגם אם תשב לידה כל הזמן, הדיכאון יפרוץ סביב נושא אחר, אך התבצרות של שני הצדדים כל אחד בעמדתו רק מקשה על הפתרון. ייתכן שהאירוע עליו אתה מצביע הוא רק קצה הקרחון של תלות לא בריאה שקיימת בין שניכם ולכן הייתי מציע לבדוק אפשרות של טיפול זוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין