גיל ההתבגרות וקשיי הסתגלות/מעבר

בוקר טוב, לפני כחודשיים עברנו לארה"ב בשליחות. יש לנו 3 ילדים, בת 12.5, בת 7.5, ותינוקי בן 4 חודשים. ילדת הסנדוויץ שלנו שמחה על השינוי, המעבר מרגש אותה ונראה שהיא מסתגלת במהירות למרות שהיא לא דוברת אנגלית יש לה המון רצון ללמוד ולפתח קשרי חברויות חדשות. הבת הבכורה שלנו בת 12.5 (שהיא דווקא כן דוברת אנגלית שוטפת ברמת שפת אם), ממש לא רצתה לנסוע (ואני יכולה להבין אותה), אבל למרות כל האמפטיה שיש לנו בסופו של דבר ההחלטה אם לנסוע או לא היא של ההורים ולא של הילדים. בחודש האחרון לפני הנסיעה היא היתה די עצבנית, דיברה אלינו בגסות רוח ובכתה מכל דבר (וזו התנהגות מאד לא אופיינית לה כי היא ילדה מאד עדינה ושקטה). שבוע לאחר הגעתנו לארה"ב היא נסעה לטיול בת מצווה שתוכנן מראש בארה"ב עם הורי. היא חזרה שמחה ומאושרת ורגועה. נראה היה שהיא התחילה לקבל את המעבר והשינוי שחל בחייה. אנחנו מטיילים הרבה, מפנקים אותה ועושה רושם שהיא נהנית מהאוירה כאן, הטיולים, שופניג ומהבית החדש. השבוע היא קיבלה מייל מחברה "טובה" בארץ בו היא כתבה לה שהחברה הכי טובה שלה בארץ יוצרת קשרים הדוקים עם ילדה אחרת , ושנראה כאילו היא כבר לא "שומרת לה אמונים" ומחליפה אותה במישהי אחרת. בתי התחילה מייד לבכות, וחזרה ואמרה שהנה כבר "החליפו" אותה במישהי אחרת, ושאין לה ולא יהיו לה יותר חברות טובות. היא מאד נעלבה עד עמקי נשמתה שבארץ לא יושבים ומחכים לה, מהעובדה שהיא פחות ופחות מקבלת מיילים מהחברות שלה (עברו בקושי חודשיים...) ושכל אחת מחברותיה בארץ עסוקה בענייניה ולא יושבת כל היום מול המחשב ומתכתבת איתה ושומרת לה אמונים. ניסיתי להסביר לה שצריך להמשיך הלאה, שטוב לשמור על קשר אבל גם לה יהיו בקרוב חברות טובות חדשות ועיסוקים חדשים וכו'... נראה לי שהיא לא מקבלת את זה ושוב עשינו כמה צעדים אחורה לתחילת התקופה שלנו פה. מה עושים? חשוב לי שיהיה לה טוב, שתיקלט כאן היטב, שלא תחיה בעבר. יש עצות?

שלום ילי, אני לא בטוח שאני מסכים עם הנחת היסוד שלך האומרת כי ההחלטה היא בכל מקרה של ההורים. זהו מצב מאוד קשה עבור ילדים וחלק לא מבוטל מהפונים אליי עם קשיים בגיל מבוגר יותר הם ילדי הורים שעקרו את הילדים לארץ זרה בגילים קריטיים. בתך הגדולה נמצאת בגיל ההתבגרות שבו בלאו הכי יש שינויים מרחיקי לכת. בגיל זה לקבוצת בני הגיל חשיבות עליונה, משום שקיימת התמרדות טבעית בהורים והמתבגר מוצא מפלט לגיטימי מהוריו אצל בני גילו. על רקע זה אני מבין לחלוטין את הקרע שחשה בתך מחברותיה. הואיל והצעד כבר נעשה ואני מבין שאין חזרה ממנו, לא הייתי עוסק ב"פיצוי" וב"ריצוי" בתך הבכורה, אלא מציע לה תמיכה מצד אחד ומנסה לעשות את המקסימום כדי שתשתלב בקבוצת בני גילה בחו"ל, מצד שני. בכל מקרה, הואיל וזהו פורום שנקרא ע"י הורים רבים, אני רואה צורך לציין את הפוטנציאל הטראומטי הטמון בעקירת ילדים מארץ הולדתם. לצערי, אני רואה את התוצאות אצל חלק לא מבוטל ממטופליי שנעקרו מארץ הולדתם ופיתחו מאוחר יותר חרדת נטישה גדולה מאוד בקשרים. טובת הילד מכתיבה העמדת צרכיו לפני צרכי ההורים ואם קיים קונפליקט בין השניים, נוצרת בעיה רצינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

הרבה יותר גדולה. הצלחת לזעזע אותנו קשות. אין דבר שלא נעשה למען הילדים שלנו. חשוב לנו מאד הביטחון שלהם, שיגדלו מאושרים ובריאים בגופם ובנפשם. עכשיו אני מתייסרת עם ההחלטות שלנו השגוייות לדברייך. ההחלטה אם לנסוע או לא - שהיתה החלטה לא קלה מבחינתנו היתה ונעשתה כדי שהילדים יוכלו להמשיך ולחיות בכבוד. והרי מהלך הדברים - אני פוטרתי לפני שנתיים בגל הפיטורים הגדול של ההי טק ומאז אני בבית ולא מוצאת עבודה. בחברה בה בעלי עובד (שהיא חברה אמריקאית) נעשו שינויים ארגוניים גדולים. הוחלט כי בעלי התפקידים בתחום בו בעלי עוסק יועברו לחו"ל. לבעלי תפקיד מאד ייחודי ובתחום מאד ספציפי. מבדיקה שעשינו בארץ ראינו שלא יהיה פשוט למצוא עבודה במקום אחר. האופציה השנייה והפחות טובה לדעתנו למעבר לחו"ל הייתה להישאר בארץ בלי עבודה, כששנינו לא עובדים. יחד איתנו הגיעו לפה עוד 5 משפחות ישראליות מהחברה (בנוסף למשפחות הישראליות שקיימות פה כבר קודם). אז מה עדיף לנו? להיות מובטלים? להישאר בלי עבודה? ואז איך נחייה? מאבטחת הכנסה? ומה אז הבת הגדולה היתה אומרת כשהיתה רוצה ללכת לקניון לבזבז ולבלות כפי שהיא היתה רגילה? זה יותר טוב? אני לא מסכימה איתך שההחלטה שלנו היתה שגויה. לדעתנו ההחלטה שלנו היתה מאד שקולה וזהירה. גם לנו לא קל המעבר. השארנו בארץ משפחה אוהבת, חברים מאד קרובים, בית שרק עכשיו סיימנו לבנות. אני חושבת שזה לא הוגן "לנזוף" בלי לדעת את כל הפרטים הרלוונטים להחלטה שעשינו. לא באנו לפה כי התחשק לנו לחיות בארה"ב. הגענו הנה כי ראינו שזו הדרך היחידה כרגע להמשיך לחיות, להתקיים, להתפרנס בכבוד. מה לעשות ששנינו בחרנו בתחום עבודה שכ"כ קשה לשרוד בו בתקופה מטורפת זו? עכשיו כשאתה יודע את כל הפרטים האם תוכל לתת לי כלים שיעזרו לי להתמודד עם הבעייה שנוצרה? בסה"כ אני רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים.