טיפול בבן זוג אלים

שלום ד"ר רובינשטיין פנתה אלי בת דודתי נשואה זה 4 שנים עם סיפור מזעזע על בעלה המתייחס אליה באורח משפיל , הוא מקלל , מנבל את הפה , מאיים לפגוע בה . לא , הוא עדיין לא הרים את ידו אבל לדעתה זה עלול להגיע.... היא פוחדת , לאחר מתקפת זעם הוא מתנצל ומצטער , אבל הפחד פחד. בדקתי אפשרויות עבורו ללכת לטיפול אך מצאתי רק מסגרות המציעות טיפול קבוצתי - לזה הוא לא ילך. שניים חביבים, שניהם אקדמאיים עובדים בסקטור הציבורי ואני חרדה לה / להם. מה היית מציע טיפול ולו לבד [ איפה באיזה מסגרת ??] , טיפול תרופתי יכול לעזור ??? טיפול זוגי ???. תודה

כמי שחוותה על בשרה 14 שנה של חיים עם בן זוג אלים מילולית ופיסית וכיום חיה עם אותו בן זוג בהרמוניה וללא יעוץ, אני רק רוצה להגיד שחייבת להיות התערבות כלשהי, אם יעוץ אז רצוי ששני הצדדים ילכו קודם בנפרד ליעוץ (גם היא חייבת להבין מדוע היא "מסכימה" לחיות עם התנהגות כזו) ואח"כ יחד וחשוב שהיא תשדר שהיא אינה מוכנה לחיות עם התנהגות כזו ולהסביר שההתנצלות לא מוחקת את עצם הפגיעה. בהצלחה.

שלום נירית, את לא מפרטת מדוע הבעל אינו מוכן ללכת לטיפול הקבוצתי. טיפול זה בגברים אלימים אכן הוכיח את עצמו כיעיל. אני מפקפק לגבי הערך של טיפול פרטני במקרה כזה, אלא אם כן הבעל מוכן ללמוד טכניקות של שליטה עצמית בטיפול התנהגותי טהור. כמובן שיש לבעיה היבט זוגי, אך הבעיה היא בראש ובראשונה של אדם שאינו מסוגל לשלוט בעצמו והסביבה (לא רק אשתו אלא גם הילדים) סובלים מכך. אני הייתי מציע לבת דודתך להציב לבעלה אולטימטום, לפיו אם לא יפנה לטיפול הקבוצתי הספציפי הזה, היא לא תוכל לחיות איתו יותר. כאן באמת נכנסת ההערה החשובה של דפי, מדוע היא מוכנה לשאת התנהגות כזו, ואכן אם היא לא תוכל להציב לו אולטימטום כזה והיא אינה מסוגלת לעזבו, מן הראוי שתפנה לטיפול פרטני בעצמה כדי להבין את המוטיבציה שלה להישאר איתו ולבנות את עצמה באופן שיאפשר לה לעזוב את בעלה במידה ולא ישתף פעולה. אשר לטיפול תרופתי - לא נראה לי שסיכויי שיתוף הפעולה גבוהים יותר, בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

נירית וד"ר גידי, שלום אני בן 21 שלמד מהי התנהגות אלימה מאבא שלי, ונפגעתי מההתנהגות שלו לטווח מאד רחוק. אני הייתי מגמגם קשה מאד (כעת בטיפול מתקדם) ויש לי בעיות של מבוכה והיבהלות לעיתים קרובות, כנראה שזה מתוך נסיון לתפוס מרחק מהתנהגותו. אני צועד למערכת יחסים עם אהובתי ואני יודע שיהיה לי קשה איתה (מסיבותיה שלה), ואנו שנינו מספיק חזקים להחליט שהמורשת המשפחתית שלנו לא תהיה עם אלימות, מספיק שאני סבלתי. הדת היהודית אוסרת בכל מכל אלימות כלפי האישה !!! (אם הבעל מאמין, אפשר לערב את הרב). את גם יכולה ללמוד מנסיוני כמה רעה האלימות. גם אם הבעל ילך לטיפול קבוצתי לא יחכה לו שם "פוציניו-מוציניו", אולם זה הטיפול המוצלח לדעתי. (אני בקבוצה חברתית לכישורים חברתיים ואפילו שאני מוביל, גם לי יש רגעים קשים שם). !!!! צריך לשאול את הבעל אם הוא רוצה להשתייך לקבוצת האנשים שיכולים ורשאים להתחתן, להקים משפחה, להוליד ולגדל ילדים, אוא שהוא רוצה להישאר ילד של ההורים שלו לעולמים ולגור במחסן של הסבתא. "למה לך להתחתן? מה אתה צריך את כל הסבל הזה?" בריב יש שני צדדים, באלימות מספיק אשם אחד.