התמכרות?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר רובינשטיין שלום אני בן 25 ומאז גיל 17 אני מעשן מריחואנה בכפייתיות מסוימת. תדירות העישון שלי הנה גבוהה כלומר מהרגע הראשון שאני פנוי ביום ( אדאג להתפנות מה שיותר מהר) ועד הרגע בו אני נרדם בלילה. ברב המקרים אעדיף להשאר בבית על מנת לעשן. ברור לי כי קיימות סיבות מורכבות לעצם העדפתי להשאר בבית ולעובדה שאני מרגיש מדוכא מרבית הזמן בו אני מעשן ( לא אוכל להעיד על מידת העושר שלי מתי שאני לא מעשן)אך משום כך אני מרגיש די מכור.אינני מצליח להגיע למצב בו אני לא אעשן מכוון שאין לי המוטיווציה לעצור את עצמי כלומר להשטלת על הדחף. לדעתך האם ניתן לטפל בהתמכרות למריחואנה (אם הספרות מכירה בהתמכרות שכזאת) בתוכנית ממוקדת בה אוכל להיעזר באנשים מקצועיים בנושא? נ.ב אני נמצא בטיפול פסיכודינאמי מעל לשנה וכיום ברור לי שאם אוכל איכשהוא להפסיק לעשן אוכל להתמקד בטיפול באופן צלול ואובייקטיבי יותר תודה מראש
שלום יריב, התמכרות למריחואנה כמוה כהתמכרות לכל סם אחר או לכל התנהגות אחרים (כגון הימורים). גם אם היא אינה מביאה לשימוש בסמים קשים יותר, המנגנונים הפסיכולוגיים העומדים בבסיס כל ההתמכרויות זהה ומה שמניע את האדם המתמכר הוא בריחה מהתמודדות עם מצבים בחיים, שכעת אתה נמנע להתמודד עמם. כל מרכז גמילה מסמים בהחלט יוכל להציע לך תכנית גמילה, גם אם יתר המשתתפים בתכנית צורכים סמים קשים יותר. הבעיה היא, כפי שציינת, חוסר המוטיבציה שלך להיגמל ובהיעדר מוטיבציה כזו, גם תכנית כזו לא תוכל לעזור לך. ואגב, בבחירת המועמדים לתכניות הגמילה, גורם המוטיבציה הוא גורם ראשון במעלה. יותר מכל טיפול אחר, גמילה אינה יכולה להיעשות בלי מוטיבציה עמוקה של הנגמל עצמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין