להגיד דברים נכונה...

שלום רב, הייתי רוצה לקבל עצה לגבי נושא שיש בכוח להשפיע על אושרי ומהלך חיי. אני התאהבתי בבחור אשר עזר לי רבות בעיקר בתחומים של הנפש.עם הזמן יצא לי להכיר אותו עוד ועוד וכעת אני מעוניינת להתוודות על אהבתי אליו. הבעיה היא שאינני יודעת כיצד לומר את הדברים וגם אינני יודעת איך אוכל להתמודד עם דחייתו(מקוה שלא תהיה אבל אם תהיה...)לאחר שאומר את הדברים. כאשר בונים כל כך הרבה אשליות לגבי אדם מסויים(ואני יודעת שדבר זה מוטעה ואינו נכון לגבי כל עיניין בחיים)אך בכל זאת,אני אוהבת אותו ומפחדת שידחה אותי. איך אוכל להתמודד עם זה מבלי לשבור את כל מהלך חיי,כי זה מה שאני מרגישה שיקרה במקרה של דחייה,כי הרי עצם התקווה שנהיה יחד נתנה לי כוח להמשיך קדימה למרות כל הקשיים ועכשיו,כשזה מתקרב אינני יודעת מה לעשות. אודה לך אם תוכל לייעץ לי.

שלום ירדן, הסתייעות בחברים לצורך פתרון בעיות אישיות היא דבר מבורך אם אינו מוגזם והרושם הראשוני שלי הוא שהתחלת את הקשר עם הבחור הזה עם תיק כבד מאוד. את לא כותבת מה היה בקשר עד כה חוץ מהעובדה שהוא עזר לך. עצתי לך היא שאם מציקים לך דברים ואת זקוקה לעזרה, מומלץ לפנות לטיפול אצל איש מקצוע ולא להטיל זאת על חברים. מתיאורייך עולה שחלק גדול, אם לא כל רווחתך הנפשית תלוי כעת בנכונותו של הבחור להיות בן זוג שלך. מצב זה אף פעם אינו בריא. אני מאמין שאדם צריך להיות חבר של עצמו ולהיות מסוגל לחיות לבד לפני שהוא מציע את עצמו כפרטנר לזוגיות. מעשית, אני מאמין יותר בגישה של מישוש הדופק בדרך של ניסוי וטעייה במקום להטיל על הבחור "שאלת הבהרה" כבדה. אם עד כה הוא שימש מעין "ידיד נפש" ואת רוצה להפוך את הקשר לזוגי, נסי לצאת איתו ותראי את תגובתו בלי להלחיץ אותו יותר מדיי ולהיתלות בו יתר על המידה. אני בטוח שאם תתחילו לצאת הוא יבחין בכך שאת אוהבת אותו ואם לא תהיי שבויה בתלותיות שלך ולא תגיעי לקשר מתוך עמדה נואשת, תוכלי לקלוט האם יש שיתוף פעולה מצידו בקטע הרומנטי. להרגשתי, על רקע ההיעזרות שלך בו עד עתה, "הצהרת אהבים" עלולה להיות כבדה עליו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ראשית,תודה על התייחסותך הרצינית. אני לא חושבת שהתחלתי איתו את הקשר עם "תיק כבד",כלומר,אני נוהגת ונהגתי להתייעץ איתו בנושאי התמודדות עם אנשים וכו... אני חושבת שהקשר שנוצר הוא קשר של ידידות מסויימת-מדברים,מתייעצים,לעיתים רחקות מאוד גם נפגשים(לא מאותה העיר)אבל בעיקרון ידידות. אתה בעצם אומר שלא כדאי לי לומר לו את האמת? כלומר לא להתוודות? ולמה הכוונה "לצאת איתו"? אני שואלת שאלות אלו מפני שעיניין זה הציק לי עד מאוד בתקופה האחרונה כדבר הרובץ על הלב ומפריע להמשך סדר היום. אציין גם שפעם אמרתי לו שיש לי רגשות כלפיו אך אינני יודעת מה הם בדיוק,והוא אמר שצריך לתת לזמן לעבור וכו,כלומר הוא לא דחה אותי ממש,בנוסף-שאלתי אותו אם יש סיכוי שיהיו לו רגשות כלפיי בעתיד והוא ענה שכן. עכשיו אני פשוט מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. עברו הרבה חודשים מאז,ועיניין זה,במקום "להתקטן",כמו שחשבתי שיקרה,גדל והתעצם עד מאוד. אנא הסבר את עצמך צורה ברורה יותר,כי לא ממש הבנתי את כוונתך. ושוב תודה על העזרה.

שלום ירדן, למקרא פנייתך המקורית נוצר אצלי הרושם שגישוש עדין יותר ע"י המשך הקשר עם הבחור באופן טבעי עדיף על יציאה בהכרזת אהבה סוחפת, שעלולה אולי להלחיץ אותו. נראה לי שמאחורי ההתלבטות שלך אם לצאת בהצהרה כזו מסתתר פחד מדחייה, שניתן אולי להקטינו ע"י הימנעות מבדיקת תגובתו להצהרת האהבה הגדולה וניסיון להרפות מעט מציפיותייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין