היכרתי בחור

לד"ר גידי רובינשטיין שלום, אני בחורה בת 24 ולפני כשבועיים הכרתי בחור בן 28. עד היום לא היו לי קשרים רציניים אלא קשרים שנמשכו בין פגישה אחת ל4 חודשים כאשר הקשר הארוך ביותר היה של 4 חודשים. ברוב הפעמים אני היא זו שפוסלת את הקשר לאחר שאני מבינה כי קיימים פערים שלא ניתן לגשר עליהם.הבחור שאני יוצאת עימו כיום עושה רושם של בחור מאד נחמד,משכיל,סובלני וסבלני. הוא אומנם לא יפה במיוחד, אך יופי-זה לא מה שאני מחפשת. מה שמוזר לי בכל הקשר הזה הוא שהבחור לא ממש מתעניין בי. כלומר,הוא שואל שאלות כלליות עלי, תחביבים וכו'..אך,אינו מתעניין במשפחתי, מה הורי עושים, האם יש לי אחים ואפילו לא שאל מה שם משפחתי (אני שאלתי אותו כי כבר הסתקרנתי ואז גם הוא שאל אותי). הבחור לא ביישן, כך שזו לא התשובה. למה הוא לא מתעניין? האם זה מראה שהוא חושב עלי בצורה שיטחית? דבר נוסף שנראה לי מוזר הוא שלאחר 4 פגישות (הוא תמיד בא לאסוף אותי מביתי ) הזמנתי אותו שיכנס שניה והוא אמר שהוא אינו מעוניין (לא בדיוק במילים האלה). שאלתי אותו במהלך הערב מדוע הוא לא רצה להכנס ותשובתו היתה שהוא מרגיש עםזה לא נוח, פגישה עם ההורים..אמרתי לו שזה לא אומר שמחר כבר מתחתנים, פשוט סתם רציתי שיכנס. מה נראה לכם? האם זה נשמע לכם כמו סתם תירוץ שלו? דבר נוסף משהו ששמתי לב אליו כאשר יצאתי גם עם אחרים. אנשים נוהגים להתקשר רק לסלולרי שלי ולא הביתה למרות שיש להם גם את המס' שלי בבית. למה? לדעתי אחרי מס' פעמים שנפגשים אפשר כבר להתקשר אלי הביתה. לא? כרגע מאחר והבחור מוצא חן בעיני, הקצבתי לי פרק זמן שבו במידה ואראה כי אין שינוי בגישה שלו-אחתוך את הקשר. האם לטעמכם הגישה שלי נכונה? האם אני יותר מידי לוחצת?פראנואידית?:-) דבר אחרון, שמתי לב שאני בחורה מאד משעממת. למרות שאני מתעניינת בדברים ותמיד שמחה וצוחקת. לטעמי אני משעממת. הרבה פעמים אין לי מה לדבר. כששואלים אותי איך עבר עליך היום, התשובה היחידה שעולה לי בראש. "כרגיל". אין חדש. שום דבר מעניין שאני יכולה לשוחח עליו. מה אני יכולה לעשות בעניין?? וזה גם קשור לבן הזוג מאחר ואני חוששת שבמהלך הזמן במידה ויראה שאני משעממת, יעדיף מישהי אחרת . קצת יותר "פתוחה". מצפה לתשובתך אלה

שלום אלה, התנהגותך מאוד מלחיצה, קשה לך לקבל את עצמך ועקב כך, קשה לך לקבל אנשים אחרים. משעמם לך עם עצמך ועקב כך אנשים אחרים משעממים אותך, כולל הבחור איתו את יוצאת. ניכר שקשה מאוד להשביע את רצונך, משום שאינך שבעת רצון מעצמך. הרגשתי היא שאת מחבלת בקשר ע"י ציפיותייך. הציפייה שהבחור יכיר את הורייך לאחר ארבע פגישות מלחיצה ביותר. הקשר הוא ביניכם, בינך ובינו, זה דבר אינטימי ששייך רק לשניכם. במידה ויתפתח קשר מגובש יותר, זוגיות, יהיה טעם להכריז עליה בפני אנשים אחרים. גם גישתך לגבי הפלאפון די מעוותת ונראה שאת מחפשת סימנים איפה לא מקבלים אותך. אנשים מתקשרים אלייך לפלאפון כי הם רוצים לדבר איתך, ורק איתך. לא עם הורייך או עם מישהו אחר שעונה לטלפון בבית. גם אם אני הייתי צריך לבחור בין התקשרות עם מישהו לטלפון (קווי או סלולרי) שבו הוא עונה ובין טלפון שבו עשויים לענות אנשים אחרים, הייתי נוהג כמו חברך. נראה לי שאת מעמידה אנשים במבחן שעתיד להסתיים כנבואה המגשימה את עצמה. פאראנואידית? אני לא יודע. מה שבטוח הוא שאת משליכה את חוסר הקבלה שלך על הזולת ולכן מאוד רצוי שתפני לטיפול אישי כדי לטפל בדימוי העצמי שלך. אם תוכלי לקבל יותר את עצמך, תוכלי לקבל אנשים אחרים כמות שהם, במקום להעמיד אותם במבחנים. תני לבחור הזדמנות להכיר אותך בלי שום אולטימטום. הקריטריון היחיד שצריך להנחות אותך הוא אם מתפתח קשר טוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין