חרדה חברתית?

אחי בן 23. כל היום הוא יושב בבית מול המחשב. נשר מהלימודים בכתה יא. (למד בישיבה בפנימיה). הוא גאון במחשבים, ללא למידה מקצועית הוא שולט בו בצורה אדירה, אבל יש לו בעיה קשה של יצירת קשר עם אנשים. הוא אומר שהוא סובל מדופק גבוה רוב הזמן, ו"דופק לי האף". . ואכן הבדיקות מראות דופק מהיר מאוד ולחץ הדם שלו גבוה יחסית לגילו. כמו כן סבור לעתים קרובות שאנשים מלגלגים עליו. בעל הערכה עצמית פיזית ורוחנית נמוכה מאוד מאוד - מתחת לאפס. הוא לא רוצה לצאת, לא לעבוד, (קיבל פטור מהצבא, למרות שרצה לשרת - לאחר שיחה עם קב"ן). יש הרבה בני נוער ואנשים שבאים אליו ויושבים אצלו בנושא המחשבים, אבל אין לו כמעט חברים בני גילו, חוץ מחבר אחד שנסיבותיו דומות מעט לשלו, אף הוא נשר מבית הספר, חולה מחשב, אבל כעת לומד במוסד לימודים גבוה בתחום המחשבים. אבל גם אתו נושא השיחה היחיד (ככל הידוע לי) הוא מחשבים. גם בלימוד רגיל יש לו תפיסה מהירה מאוד, וסבלנות רבה לקדם ילדים (ילדים שלנו ושל חברים אחרים), אבל הכל הוא עושה ללא תשלום. גם אם יש לו כסף, הוא ישר הולך למחשב, לשדרג, לשפר, לשפץ או נותן לאחרים במשפחה בעלי בעיות כספיות. הוא הבן הצעיר. רק הוא נשאר בבית. כל הילדים האחרים נשואים (4 אחים ואחיות) שני הורים מבוגרים אבל מתפקדים. חיים בנפרד אך באותו בית זה שנים רבות. לא היה בית קל. האם חלתה בסרטן לפני 9 שנים, בערך הזמן שנשר מהישיבה, אבל הבריאה והאב אף הוא אינו בריא במיוחד. טופל באופן פרטי אצל שני פסיכולוגים. אחד בזמן לימודיו בישיבה, בין לבין כאשר היה בתהליכי נשירה והאחר לפני כשנה לתקופה של מספר חודשים. לא נראה שהם סייעו לו במיוחד. ההורים (שמצבם הכלכלי לא קל) מחזיקים אותו, הוא "משחק" כל היום במחשב ובורח מהמציאות ומהאחריות הרגילה. הוא עוזר בבית, לנקות ולתחזק אבל מה עושים? הוא לא יוצא עם בנות, לא מוכן לשנות כלום (בכל אופן לא מעשית) - אני מאוד רוצה לעזור, כיצד ניתן לעשות זאת?

שלום דינה, להערכתי, אחיך סובל מהפרעת אישיות הימנעותית (www.zarut.com/gidi/apd.asp) וניכר שבצד יכולתי האינטלקטואלית בתחום המחשבים ובכלל הוא פוחד לקחת על עצמו אחריות של בוגר ולממש את ידיעותיו כדי להתפרנס מהן. צעד חיובי בכיוון זה הוא עשה בפנותו ללמוד במוסד להשכלה גבוהה ויש לקוות שלימודים אלה ישפרו את דימויו העצמי והתעודה שירכוש תעזור לו להשתלב בשוק העבודה. העובדה שנראה לך שהטיפולים הפסיכולוגיים שעבר לא הועילו לו אינה ברורה, ייתכן שהמצב היה גרוע יותר אלמלא הטיפולים וכמובן שדעתו על הטיפולים חשובה יותר מהתרשמותך. מכל מקום, יש בהחלט דרך לטפל בבעיה גם ע"י טיפול פסיכולוגי ובמידת הצורך ע"י שילוב טיפול תרופתי. השאלה אינה האם אתה חושבת שהטיפול יעזור אלא אם הוא מוכן ורוצה לפנות לטיפול. אם כן, בהחלט מומלץ לנסות. אם לא, לא יהיה זה יעיל להפנות לטיפול אדם שאינו מעוניין בו. אם הוא פוחד מחברת אנשים אך מעוניין בה, רוב הסיכויים הם שיסכים ללכת וסיכויי ההצלחה של טיפול כזה טובים במקרה כזה, בתנאי שתהייה לך ולסביבתו סבלנות להמתין שהטיפול יעזור כי במקרים רבים התהליך איטי והדרגתי (כשם שהבעיה לא נוצרה ביום אחד). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

דינה, שלום וברכה יש לך אח שהוא יקר לליבך, ויש לך מפשחה חמה ותומכת. תמיד יש את האפשרות המבורכת של טיפול אצל פסיכולוג וטי8ול תרופתי אצל פסיכיאטר, אבל יש אולי עוד אפשרות, אפשרות של קבוצת תמיכה עם אנשים שיש להם בעיות דומות או אפילו די שונות ממנו. אני משער שאחיך אולי אינו בטוח בעצמו, ואני חושש שיש קשר לזה שישב בבית לבין העובדה שאחיך סובל מניתוק חברתי. חברים שבאים הביתה זה די נחמד (הלוואי עלי גם), אבל יש משוכות שעליו לעבור, ואני בטוח שיעבור בהצלחה. אני מאמין שעם תמיכה חברתית, אחיך יוכל לפרוח. אנא התעניינו בקבוצה החברתית הנ"ל, יש גם בקרית אונו ובחיפה. http://www.reim.freeservers.com/ בברכה