גמגום וחרדות

שלום רב! קודם אתן רקע על עצמי - בת 30 , נשואה + תינוק בן שבעה חודשים. אני מגמגמת מאז ומתמיד , גמגום קל , לעתים מורגש יותרלעתים מורגש פחות.....רמת הגמגום תלויה ברמת החרדה , המתח ומצב הרוח בהם אני נתונה. אני לא ממש עובדת....כלומר עבדתי פה ושם אבל תמיד התחמקתי בגלל הגמגום שלי , בגלל שאני מתביישת בו כ"כ ומנסה להסתירו בכל מחיר. אחת הבעיות הגדולות שלי היא הטלפון.....אין לי בעיה לקבל שיחות אלא לבצע שיחות יזומות. כשאני צריכה להתקשר למקום בו לא מכירים אותי אני נתקפת חרדה איומה ממש עם כל התופעות הפיזיולוגיות של כאב בטן , התרגשות שלילית כזו , רעידות , הזעה וכו'... כל זה מהפחד שמא אגמגם. מיותר לציין שבמצב של חרדה רמת הגמגום שלי עולה ובטלפון אני ממש משתתקת ונאלמת דום.......האסרטיביות המעטה שיש לי נעלמת , הקול שלי נהיה חלש , אני ממש מתגמדת ומתכווצת ונמתחתכמו קפיץ. אני לא יוזמת שיחות למקומות שאני לא מכירה , כלומר לחברה טובה או לאמא שלי אין לי בעיה להתקשר אך למשל לא אתקשר לקופ"ח לקבוע תור לרופא. אני אבודה , זו אחת הסיבות בגינן אני לא עובדת......אני רוצה לעבוד אך אני מפחדת שידרשו ממני לבצע שיחות , אני פוחדת שיגלו שאני מגמגמת ויסתכלו עלי בעין עקומה. הרבה פעמים אני עושה רושם של בחורה "נורמלית" ואז נתקעת ומיד המבטים העקומים והתמוהים ניבטים אלי.....אני לא יכולה לשאת את זה.... זה תמיד מלווה בהרגה שאני דפוקה ומפגרת , שמשהו דפוק בי.....שאני לא כמו כולם. נמאס לי לבקש מבעלי לבצע שיחות טלפון עבורי , נמאס לי להיות תלותית...... אני מרגישה כמו ילדה קטנה שלא התבגרה למרות שאני כבר אמא בעצמי. אני מתה לצאת לעבוד ומתה לתפקד כמו כולם , אבל הגמגום עוצר אותי וחונק אותי. יש הרבה מגמגמים שחיים עם הגמגום שלהם פחות או יותר בשלום......שלא אכפת להם שאנשים בסביבה שומעים שהם מגמגמים....אבל לי זה מאוד מפריע ואני כל החיים חיה בהסתרה ומתחבאת מהעולם שמא יתפסו אותי בבושתי. אני רוצה להתגבר על המחסום המוטרף הזה מהטלפון , אני רוצה לקבל את עצמי כמו שאני וללמוד קצת לצפצף על העולם..... המטרה שלי היא למצוא עבודה כאשר הגמגום והטלפון כלל לא מהווים שיקול בבחירה. זקוקה לעצה טובה ומפורטת.

שלום מירב, הואיל ואת רואה את החרדה שלך כגורם לגמגום, אינני רואה טעם שתגבילי את עצמך לעבודה המתאימה למגמגמים. אם לא עשית זאת עדיין, הייתי ממליץ לך בחום לפנות לטיפול בגורם עצמו, כלומר בחרדה, אצל פסיכותראפיסט. ייתכן שכדאי להקדים לפנייה בדיקה אצל קלינאי תקשורת על מנת לשלול סיבה אורגנית לתופעה וייתכן שבעתיד יהיה ניתן לשלבו בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני לא רואה את החרדה כגורם לגמגום , אני מגמגמת מאז שאני וכרתא ת עצמי , עוד לפני שידעתי שלתופעה הזו יש שם וקוראים לה גמגום. אך במצבי לחץ הגמגום מתעצם ובמיוחד בטלפון , אני פשוט נאלמת דום. טופלתי אצל קלינאית תקשורת ללא הועיל , אין מזור לגמגום , אפשר ללמוד טכניקות שונות כדי למזער אותו אך הוא תמיד קיים. אתה עדיין חושב שטיפול אצל פסיכוטראפיסט יועיל לי?