חרדת פרידה

ד"ר גידי שלום, אני נשואה כבר 6 שנים ויש לי שני ילדים. מאז שהתחתנתי אני לא שמחה מחיי הנישואין שלי, ויש לי בעיות רבות עם בן הזוג שלי (לא אלימות), אני אוהבת את בעלי אבל החיים יחד לא קלים. בתקופה האחרונה הבנתי שאני סובלת מחרדת פרידה, אני מאוד מפחדת שהוא יעזוב אותי וקצת פחות מפחדת לעזוב אותו. אבל שתי האפשרויות האלה מעלות בי חרדה המתבטאת בתחושה גופנית לא נעימה, והתוצאה של החרדה היא בכך שאני לא מסוגלת לחשוב בצורה אוייקטיבית (עד כמה שאפשר בנסיבות אלה), האם רצוי או לא להישאר במערכת היחסים הזאת. כאשר אני בודקת תקופות קודמות בחיי אני נזכרת שתמיד היתה לי חרדה מעזיבה של בן זוג שהכרתי ולא משנה אם אני רוצה בו או לא, ההבדל הוא שעכשיו המחשבה שאני עלולה לעזוב את בן הזוג שלי גם היא מעוררת בי חרדה. כמו כן כשהכרתי את בעלי היה דחוף לי מאוד לוודא שהוא רוצה אותי לתמיד ושהוא רוצה להתחתן איתי כבר בתחילת הקשר. אחד הזיכרונות המוקדמים ביותר שלי (גיל 3 - 4) הוא שtני בוכה ודופקת על חלון הבית, ואני נמצאת לבד בבית. מסתבר שאימי הייתה הולכת לעבוד היא הייתה משאירה אותי רדומה בבית. וסבתי הייתה מגיעה מתישהו לקחת אותי כך שביליתי קצת או הרבה לבד ומפוחדת בבית בגיל מאוד צעיר. האם יש קשר בין החרדה שלי היום למה שקרה אז? איך אני יכולה לטפל בחרדה הזאת, ממה היא נגרמה, וכל עצה תתקבל בשמחה. תודה.

שלום לך, בהחלט נראה לי שיש קשר בין הנטישה בילדות ובין עוצמת החרדה שאת חשה נוכח פרידה כעת. האירוע שאת מתארת מילדותך אינו חד-פעמי, אלא חזר על עצמו מדי יום בתקופה מסוימת שהיא תקופה מאוד פלסטית בהתפתחות האישיות. בגלל אופי הבעיה וגם בגלל יכולתך לתובנה עצמית, הייתי ממליץ לך מאוד על טיפול פסיכותרפויטי בגישה פסיכודינאמית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין