נגישות
נגישות

התחיבויות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

26/01/2016 | 12:31 | מאת: שאל

בגיל 50 לאחר הרבה שנים של עבודה 2 קרירות בתוכם מוצלחות. הרגשתי שאין לי רצון לקחת כל התחייבויות חדשות ונוספות. יש הרגה כאלו כמו יציאה לפנסיה. הקיום הבסיסי קיים. התבוננות במבנה יום בעבר עם יעדים ופעילות אניטנסיבית לא מדברים אלי יותר. זו הרגשה טובה של בחירה. אין מניעה לעבוד ויש מגוון של אפשרויות. משום מה אני נהנה ביותר מהעדר התחייבויות ולוח זמנים פתוח מאוד. זה אפילו מועדף עלי שאני שוקל יחס הזמן החופשי מול עוד הכנסה. כיצד עלי להתייחס לתובנה הזו שמנחה אותי. אציין שבמה שעדין מחוייב אני מעשיממוקד ומצוין בבצוע. אבל פנימית שאיפתי למעט כמה שניתן את ההתחיבויות שלי עקרונית. זה בגדול עומד נגד כל מה שרוב האנשים עושים עוד ועוד יעדים והתחיבויות. יש משהו לא נכון בבחירה זו?

היי לך אין כאן עניין של נכון או לא נכון. מה שמהותי זה לעצור לשאול פנימית, ולהרגיש מה מתאים לך בשלב זה בחייך. אנשים משתנים, גם השנים שעוברות משפיעות, תקופות חיים. לפעמים משתנים סדרי עדיפויות, לפעמים משתנות הבחירות, הכל לגיטימי. אנחנו לא יצורים חד ממדיים אלא אנשים מורכבים ומתוך כך ברור שנהיה בתנועה בתוך החיים ומי שבתנועה- שואל שאלות, מגיע להחלטות, משנה ועוד. ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה