נגישות
נגישות

עדכון וזקוקה לעזרה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

13/12/2015 | 19:47 | מאת: מה עושים?

היי ליאת וכולם, ליאת שאלת מה שלומי ואיך התקדם, וראיתי, וקיויתי שאוכל לעדכן בטוב, אך לצערי מעדכנת שלא בטוב. בחרתי בסוף לשלם לה את יתרת החוב (או מה שבחלקו בעיניה חוב). המטפלת הזו היתה כל עולמי. וחשבתי, שאם זו המשוכה שמפרידה בינינו (למרות ההרגשה שיש מעבר, בעיקר בשל התבטאויותיה), אני אספוג את הכל העיקר שהטיפול יימשך. מצאתי עבודה צדדית נוספת וביקשתי עזרה מאנשים נוספים (תהליך שכלל הרבה רגעי חוסר נעימות), ושילמתי. לפחות שילמתי לה. (לאחרים אני באמצע להחזיר) לפני שלושה שבועות היא הודיעה לי על שינוי דרסטי נוסף בתנאי הטיפול (לצערי חוששת מזיהוי שלה ולכן לא יכולה לפרט). הסברתי לה ששינוי כזה משמעותו קשה מידי בשבילי, ושאני צריכה זמן לעכל, להבין, לדבר על כך. מה גם שלטיפול כזה לא הייתי נכנסת מעולם. שוב היא אמרה, שדברים השתנו בליבה מולי. ושהיא מצטמצמת נפשית מולי עוד. ואם תעשה זאת - אולי יהיה לה יותר כוח. התרסקתי. הפעם סופית. מאז שלושה שבועות אני חולה בבית. עזבתי את העבודה (לקחתי חל"ת). לטיפול אני מגיעה אך כל פגישה הפכה לסיוט. ככל שאני בוכה וכואבת, היא מסבירה שנכון שאמרה שבגלל שבנפשה הצטמצמה אך במחשבה שניה זה לטובתי. ואילו אני שוב אומרת לה שאינני יכולה עם הסברים פסיכולוגיים שמחפים על תהליך נפשי של מרחק שקורה בינינו. ושלפחות תיתן לו מקום איך שהוא. שלא תנסה לצבוע בצבעים אחרים. והאם מתוכננים עוד שינויים? וכמה עוד אוכל להכיל? ובכזו תדירות ועוצמה? בתגובה לפירוק הזה, היא אמרה שאם אני בתחושה כל כך קשה זה אומר ששכחתי מה הם החיים ומה הוא הטיפול. ושעלי להתגבר. גם אם נעשה לי משהו מאוד קשה. היה לנו קשר מיוחד ונדיר. במובן מסויים היא מילאה מקום של דמות הורית עבורי. והכאב הוא עמוק מהניתן להסביר. בכל שנות הטיפול הראשונות היא ידעה מה הרקע שלי. ידעה על פחדי מתלות. ידעה על הקשיים שלי. והבטיחה שתעטוף, תכיל, תהיה איתי. עודדה אותי לשם. ואמרה שאין מה לפחד. שתהיה איתי באש ובמים. ואם צריך אפילו תאמץ אותי. ועכשיו - היא התעייפה. וזה מובן. אך אני, איפה אני באה? היא האדם היחידי שסמכתי עליו. וכל כך חששתי שהיא תשחזר לי את הטראומה הזו. והנה זה קרה. ומרגישה שאני לא מסוגלת יותר. כמו מוות פעם שניה. לא יודעת מה לעשות עוד. לא בטוחה בכלל שהצלחתי להסביר את עומק הטרגדיה. מאוד במצוקה.

לקריאה נוספת והעמקה
14/12/2015 | 18:54 | מאת: סיגל אביב

כל כך מבינה אותך .. הייתי שם ובמידה מסויימת עדין שם..אני אמרתי לה שאני מרגישה שהיא מטפלת בי כאילו מחזיקה מקל של מטאטא ובכל פעם שאני מתקרבת היא דוחפת אחורה. במקרה שלי מבינה מאיפה זה הגיע דיברנו על זה על הצורך שלה במרחק כדי שתוכל להכיל אני יודעת שאני לא פשוטה ושאני מביאה חלקים לא פשוטים ועדין זה קשה. לצערי מבינה אותך כל כך... תבדקי עם עצמך האם את יכולה לעשות שינוי במה שאת מביאה -כעס ביקורת וכאלה ובכלל האם הטיפול הזה איתה באמת נכון לך...תחזיקי מעמד

היי אני כן מבינה את עומק הטרגדיה כפי שכתבת. כשמשתחזר משהו בטיפול שקשור למקומות עמוקים וכאובים (כפי שכתבת, דמות הורית) ושם נוצר משבר אמון יש תחושה של בגידה קשה וכאב מאד גדול. הדבר שכן נשמע לי אותנטי הוא שהיא כנראה מנסה לומר לך משהו אמיתי על כוחותיה וכדאי להקשיב לו יחד ועם הכאב. כי כנראה זה מה שיכולה כעת. ליאת

מנהל פורום פסיכותרפיה