קשר עם אב

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

22/02/2003 | 12:05 | מאת: איילה

אבי מתקרב לגיל 80 והקשר איתו קשה לי מאד. בילדותי אהבתי אותו אך בשלב ההתבגרות הקשר ביננו היה טעון מאד.. הוא אדם נוקשה וביקורתי ובמידה מסויימת "מרעיל" הזקנה לא עשתה לו טוב. כיום הוא צורח ומעליב לעיתים קרובות יותר. מדבר שעות ללא הפסקה ומרוכז בעצמו עד בלי די. מלא טענות כלפי העולם וספוג מרירות. השהות עימו ואפילו שיחה קשה לי מאד לאחרונה בשל בעיות הזקנה עלי להיות איתו בקשר יותר קרוב . אני מאד סובלת , אך כיבוד אב..... אני מניחה שייעצו לסבול בשקט כדי שלא יהיו לי נקיפות מצפון ובגלל שחובה לכבד אב ואם ולו רק בגלל שגידלו אותך ובכל זאת אני סובלת... איך מתמודדים?

לקריאה נוספת והעמקה
23/02/2003 | 12:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איילה, את מעלה שאלה חשובה וקשה: כיצד להיפרד מהורה שהקשר שלנו איתו בעייתי? את לא כותבת מה היו היחסים ביניכם מגיל ההתבגרות ועד התקופה הנוכחית, אך אני משער שאם הקשר בעייתי, מידה מסוימת של ניתוק וחיים נפרדים ממנו הייתה אפשרית. כעת את באמת נמצאת בקונפליקט בין כל מה שחונכנו עליו בקשר לכיבוד הורים (וקשישים) ובין הקשר הטעון ביניכם. באופן כללי, פרידות - גם בקשרים זוגיים - מאנשים משמעותיים לנו הן קשות הרבה יותר כשמדובר באנשים שהקשר איתם היה בעייתי. כשהקשר טוב, גם הפרידה מלווה בפחות אשמה וקונפליקטים. כל מה שאני יכול להציע לך הוא לשמור על ניתוק רגשי יותר גדול ואולי אף לדלל את המפגשים שלכם. אם יש לך אחים ואחיות, להתחלק איתם בנטל. עד כמה שזה נשמע, אולי, אכזרי - את חייבת לדאוג קודם כל לעצמך. מכך שיהיה לך יותר רע, לא יהיה לאביך יותר טוב. אם אינך מצליחה להתנתק רגשית באופן חלקי, הייתי מציע לך לפנות לטיפול בתקופה קשה זו, כדי לעבד את הקונפליקט שיש לך ביחסייך עם אביך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה