קיצור זמני טיפול

היי רציתי לשאול עד כמה זה לגיטימי לקצר שעת טיפול ולגבות על כך את הסכום המלא.. האם שתיקה מצדיקה את זה? האם ניתן לסיים גם אחרי 20 דק אם הפסיכולוג מרגיש שהטיפול הסתיים ?

אותך אבל מאוד מעניין אותי עניין השתיקה את יודעת כמה פגישות שלמות ישבתי ולא הוצאתי מילה מהפה אם המטפלת שלי הייתה מגיבה ככה היא לא הייתה רואה אותי אחרי פגישה אחת. יש לפעמים שהפחד משתק ולא מדברים יש מבוכה יש אלף סיבות . נכון אלו פגישות קשות מאוד גם למטופל וגם למטפל אבל עדין זאת פגישה ובשתיקה יש הרבה הרבה מעבר לשיחה .

אני יכולה לכעוס ואני יכולה לקבוע פגישה נוספת, לשלם עליה ולשתף אותו בכך שחושבת שהקיצור פגישה ב10 דק רק בגלל ששררה שתיקה היה מאוד חצוף מצידו. אבל מה כל זה שווה אם יתגונן ואמר שזה אכן אפשרי לקצר עפי תחושת? ..

גם אני התוודעתי לנורמה המכעיסה הזו אצל מטפלת בגישה לאקאניינית. היא ציינה שקיצור זמן הפגישה "כאשר המטפל חש שזה מה שנכון לעשות", הוא לגיטימי. אמנם שלש הפגישות היחידות שנפגשנו היו באורך מלא (לא המשכתי איתה), אבל אני לא חושבת שהייתי מסכימה בשום אופן לעזוב לפני תום הזמן ועוד לשלם מחיר מלא, ולו במחיר שתיקה רועמת. אילו הגמשת הזמנים הייתה עובדת גם בכיוון ההפוך, דהיינו הארכת הפגישה בשעת הצורך, הייתי מבינה את הרציונל, אבל כאשר מקסימום הזמן הוא 50 דקות בלבד והאופציה היחידה היא לקצר, זה שערורייתי. בעייני, שום רציונל תיאורטי לא יצדיק התנהלות כזו. אחרי הכל, כשאני משלמת, זכותי לקבל את מלוא התמורה גם במונחי זמן. אני תוהה מדוע פשוט קבלת עליך את הדין וקמת ועזבת ללא מילה?