היי ליאת.. שוב משתפת ..

מחר כבר יום ראשון.. ואז אני אוכל סוף סוף להגיד ששבוע הבא אני רואה אותה... מחכה ל22 לאפריל ובסוף בטח מרוב בלבול לא אצליח לדבר בהתחלה..אבל זה לא נורא העיקר שאסתכל עליה ואדע שיש לי מקום שהוא רק שלי... שעה שלמה שהיא מפנה מהחיים שלה במשך שנתיים וחצי בשבילי.. שעה שהעולם עוצר.. ורק שתינו שם.. וזה כיף.. צריך להעריך את זה..אני מתגעגעת אליה המון.. אם הייתי יכולה הייתי נותנת בשבילה הכל.. נשמע מלחיץ .. אבל ככה מרגישה.. הבהלתי את עצמי עכשיו.. מקווה שהרגשות יתמתנו.. תודה ליאת!!