המיואשת...30....

מזה שלוש שנים אני גרושה ללא ילדים עברתי משבר קשה מאד בעקבות הגירושין שלי,לאורך כל התקופה אני מטופלת אצל פסיכולוגית מדהימה,אפשר לומר שבעזרת הטיפול עברתי שינוי אדיר,הפכתי להיות אדם אחר הרבה יותר בוגר, רמת הפתיחות והמודעות שלי כלפי וכלפי הסובבים אותי גברה מאוד,יש לי הרבה עליות ומורדות בטיפול עצמו ,לאורך כל התקופה היו הרבה מקרים שרציתי לקום ולעזוב... אבל משהו בתוכי לא נתן לי לעזוב ולהרים ידיים(גם בעזרת המטפלת כמובן....),אנחנו נוגעות בהמון דברים ,ומחשבות שלי משתנות ואני רוכשת המון תובנות חדשות,אולם לאורך כל התקופה אני לא מצליחה להיות בקשר ולהחזיק אותו יותר מחודש ימים...ותאמין לי שאנחנו נוגעות וטוחנות את כל הקשרים שאני נמצאת בהם.שכחתי לציין שמזה חמישה חודשים אני לוקחת כדור בשם לוסטרל,והוא מאד עוזר לי בתפקוד היומיומי שלי ,אמנם עכשיו אני מרגישה שאסור לי להתייאש ולהמשיך לנסות למצוא לי בן זוג לחיים,אך התחושה שלי שכבר שום דבר לא יעזור לי (אפילו אני עצמי),חשוב לי לציין ,שבשאר תחומי החיים(משפחה,עבודה,חברים)אין לי שום בעיה.מה עוד אפשר לעשות חוץ מלהתייאש ולהרים ידיים...אשמח לשמוע ממך תודה ויום טוב.

שלום לך, אינני יודע באיזו דרך בדיוק את מנסה להכיר גברים חדשים. אם מדובר בפגישות עיוורות, דעי לך שזהו מעגל די סגור, אם כי רחב, של אנשים בעלי בעיות כרוניות ביצירת קשר והראיה היא שאותם אנשים נשארים שנים במעגל המחפשים באתרי ההכרויות השונים. אני שמח לשמוע שבמעגלים אחרים של החיים מצבך משביע את רצונך, אך שם החוקים הם אחרים ועד לרמה מסוימת, לא אובססיבית, ככל שיותר משקיעים ומתאמצים, יש יותר תוצאות. בקשרים, לעומת זאת, המרדף המתמיד והמאמץ נותנים לעיתים קרובות אפקט הפוך: ככל שמתאמצים ורודפים, זה מרתיע את הצד השני, שלעיתים קרובות גם הוא סובל מבעיות ביצירת קשר ובוודאי שבשמירה עליו. לכן עצתי לך היא להרפות ולמתן את חיפושייך ואם אכן את הולכת לפגישות עיוורות, לנסות לשמור אותן למינימום ולנסות להיות פתוחה לאפשרויות הכרות במעגלים החברתיים הטבעיים בהם את סובבת, אולי אפילו להירשם לחוג שמעניין אותך, כך שגברים יוכלו להכיר אותך מתוך הסתכלות על אישיותך בכללותה במספר מצבים טבעיים ולא במצב המלחיץ של "אודישן" בפגישה עיוורת, שהוא מצב מבחני מלאכותי ומלחיץ מאוד. בקיצור, נסי להוריד הילוך ולמצוא עניין בדברים אחרים ואז אולי מתוך שלא לשמה תגיעי לשמה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין