לעבור עיר?

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

06/01/2003 | 22:37 | מאת: אילה

שלום ד"ר, אני בת 28 , ואין לי בן זוג. אני נמצאת בסביבה כזו של אנשים צעירים יותר ממני, דבר הגורם לי להרגיש "זקנה". חשבתי פשוט לעבור מקום, ולנסות את מזלי במקום אחר, כי אני רואה שבמסגרת הפעילויות שלי פשוט אני לא אכיר אף אחד(כולם ילדים), אני פוגשת כל פעם אותם אנשים, אותה שיגרה... ואני מרגישה הרגשה כזו שאני חייבת לעשות שינוי, מין מחנק כזה שאני כבר לא יכולה להישאר באותה עיר. מצד שני יש איזושהי אי ודאות של לעבור לעיר אחרת, שזה די מטריד אותי, ומה כבר הסיכוי ששם לא יקרה אותו הדבר? אני לא רוצה להיות מיואשת, אבל אני מרבה לבכות שבחיי הקצרים לא הייתה לי אף אהבה אחת. תודה על התייחסותך

לקריאה נוספת והעמקה
07/01/2003 | 09:04 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איילה, שינוי סביבה יכול לעזור לעיתים עד גבול מסוים, אך אינו יכול לחולל שינוי פנימי, או במילים אחרות, את אישיותנו אנחנו גוררים איתנו לכל מקום. למרות שליד צעירים יותר את מרגישה מבוגרת, אך עם זאת את כותבת שאת מרבה לבכות על כך שבחייך הקצרים לא הייתה לך אהבה, כלומר, את מודעת לעובדה שגילך צעיר, מה שמעורר תקוות לגבי יצירת קשר, בתנאי שבצד השינוי הסביבתי שאת שוקלת תערכי גם שינוי פנימי, אולי ע"י פנייה לטיפול בעיר החדשה אליה את מתכוננת לעבור כדי לעזור לך להבין את קשייך ביצירת קשר וכתרומה מישנית, להסתגל לעיר החדשה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה