פרידה

ד.נ. - שלום רב, הבעיה שאציג בפניך מורכבת למדי. אשתדל לפרוט בפנייך אך ורק את עיקרייה, מתוך הנחה שיתעוררו בך שאלות נוספות, ונוכל להמשיך בתכתובת. אני בן 23 משוחרר מזה כחצי שנה מצה"ל. כחודש לפני שחרורי נפרדתי מחברתי לאחר מע' יחסים קצרה (בת שלושה חדשים), אך רוויית רגשות חריגים בעוצמתם (למעשה – היתה זו חווית ההתאהבות היחידה בחיי). מאז עשיתי נסיונות רבים "לאסוף את השברים" ולשוב למסלול חיים נורמלי. ככל שחולף הזמן אני מגלה שהדבר כמעט בלתי אפשרי. בנסיונותי הרבים לצאת עם בנות אחרות , אני פשוט לא מצליח להתעניין בהן רגשית או מינית – חרף העובדה שרובן ככולן נאות למראה (בלשון המעטה). אני מקדיש את רוב שעות היום למחשבות נוגות על עברי ה"נפלא", וכן קרוב ל- 4 שעות ביממה לאוננות. על "סטוצים" אין מה לדבר , אני לא מסוגל אפילו לנשק בחורה שאיני חש כלפיה דבר. הניתוק מה"אקסית" מוחלט, כיוון שלא הייתי מסוגל לשמור עימה על קשר של ידידות. יוצא אפוא , ששאלות רבות נותרו פתוחות ללא מענה בצידי שלי, בעוד שאצלה – עפ"י השמועות המגיעות אלי – העסק נגמר לחלוטין, והיא כבר המשיכה לקשר חדש. אני עצוב מאוד. עזור לי…

שלום לך, לא כל חוויה רגשית, גם אם היא מעציבה, ניתנת לסיווג כהפרעה נפשית כזו או אחרת, ביניהן חוויית האהבה וההתאהבות, שאתה מתאר. עם זאת, מתיאורך עולה שאתה קשור מאוד למישהי שיחסה אליך שונה מיחסך אליה, אף שאינך כותב מי החליט לנתק את מערכת היחסים. אתה גם מתאר תופעה הפוכה, דהינו, בחורות שמעוניינות בך אך אתה אינך מעוניין בהן. יכול להיות שמדובר במשבר תגובתי ספציפי לפרידה, אך ייתכן שמדובר בדפוס כללי יותר (דבר שמן הסתם יתברר עם הזמן) של משיכה אל הבלתי-מושג ודחיית המושג והאפשרי. אם זה המצב, מדובר אולי בסוג של יחסים שיכול להצביע יותר מכל על יחסך לעצמך. לא מובן לי גם הקשר בין האוננות הרבה (שאין בה פגם בפני עצמה) ובין חוויית ההתאהבות שעברת - האם אותה בחורה מהווה את מושא האוננות שלך? ייתכן שתמצא עניין בכתבות הבאות: http://doctors.co.il/magazine/article-view/431/ http://doctors.co.il/magazine/article-view/449/ בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין