שאלה

שלום לך. יש לי שתי שאלות בעצם. אני בטיפול 4 שנים וחצי. היה הרבה הפסקות באמצע. השאלה הראשונה: כשהתחלתי את הטיפול (וזה הטיפול הראשון והיחידי בחיי) הייתי מסתכלת על המטפלת כשדיברנו, בהדרגה (ואני לא יודעת אם זה קשור לתכנים או לבכי שלה- 3 פעמים מולי) התחלתי להוריד עיניים וראש עד שהגעתי עכשיו למצב שאני כל הזמן מסתכלת על הרצפה ומדברת. בפגישה האחרונה הנושא נפתח מצידה ואמרה כמה שהדבר פוגע בה ועד כמה שהיא מרגישה לא נעים איתי, והיא הדגישה שההרגשה הזו היא בקטע קשר העין. אין לי הסבר ואין לה פתרון לעניין - מה עושים? השאלה השנייה: היא רוצה שאני אשתף מישהי/מישהו במה שעובר עליי, כי אני הפכתי למאוד תלותית בה, ואני לא מסכימה, אלו דברים שלי ורק שלי ואני לא רוצה לתת לאחרים לדאוג לי יש לכל אחד מספיק בחיים, למה להפיל על אחרים דברים קשים שהם לא באשמתם? תודה לך

תודה על תשובתך אבל, לא נראה לי שיש פתרון, כי היא - המטפלת- טוענת שהיא ניסתה הכל והיא כבר רגילה לזה. למרות שזו פעם ראשונה שהיא מעירה לגבי העניין אחרי 4 שנים. אז כנראה הוא באמת מפריע לה. ואני מנסה בכל כוחי לדבר עם קשר עין אבל לא הולך לי. יש לך הצעות אחרות שאני יכולה ליישם ולעבוד על עצמי.

מה אכפת לך לשתף אנשים אחרים במה שעובר עלייך ? אין לי מושג על איזה דברים קשים את מדברת אבל אני לא מאמינה שזה עד כדי כך . תתפלאי אבל לפעמים אנחנו עושות הר מכל עכבר שבעצם תגלי שרובנו עוברים את זה . זה החיים לא כולם הולכים לטיפול ורובנו מתמודדים בלי טיפול כן אנשים נורמטיבים משתפים בד"כ אחרים חברים משפחה עד כמה שהקשר מאפשר . אני חשפתי לא מעט דברים שחשבתי שאף אחד לא יעמוד בהם ותתפלאי אנשים עמדו בזה ואף תמכו . כל הקטע של להיצמד למטפלת הוא טיפשי כי היא לא תמיד תהיה שם בשבילך . יודעת מה לפעמים אני מתעצבנת מהתלות זה הדבר שהכי מחרפן אותי שאנשים במקום לצמוח מהטיפול הרבה פעמים נתקעים שם . את צריכה להתעורר לדעתי ומהר אם אחרי 4 שנים של טיפול את לא מצליחה ליצור קשר עין משהו פה שגוי . פשוט תעשי מה שהמטפלת של אומרת בלי לחשוב יותר מדי מה מתאים לך אחרת תתקעי שם כל החיים. מה כבר יקרה אם תספרי ימות העולם? כמה אנרגיה את משקיעה בתלות ובאובססיה ובלהגן על הסודות שלך מפני אחרים חלאס תנתבי את האנרגיה הזו לחיות וליצור קשרים בעזרת המטפלת אל תהפכי אותה לאלוהים !