הודעת הבהרה בקשר לאובדנות

הודעה זו לא לפרסום: ליאת, אני מאוד מקווה שלא פנית למישהו לגבי, שכן תגרמי לי לעוול גדול. אני כותבת פה מתוך מצוקה, מתוך ביטחון בך ובפורום. מצטערת אם הכבדתי, לא אכתוב פה יותר. תודה על ההיענות שלך אליי עד היום, לילה טוב. **** הודעה זו לא לפרסום, תודה ****

לדעתי את טועה ! הדבר הכי טבעי בעולם להגיד זה אני רוצה למות אין משהו יותר אמיתי שממצה את הקרקעית שאליו בנאדם מגיע באומרו את המשפט הזה . יודעת למה ? כי הכוונה היא דווקא ההיפוך שלו " אני רוצה לחיות" אבל לא בצורה הזו יותר. אני מבטיחה לך שמי שבאמת חושב על התאבדות לא יבוא ויפרסם את זה . הטעות של כולכם המטפלים שאתם מטפלים מעולה שאנחנו עדיין בתוך האור אבל שאנו בחושך אנחנו לא צריכים שיבהלו מאיתנו או שיפנו אותנו לגורמים אחראים אנו רק רוצים יד שתכנס לתוך החושך ותוציא אותנו משם זה מספיק מפחיד להרגיש ככה ואז לראות את כל העולם מתחרפן סביבנו ולהבין שאין על מי לסמוך רק זריקת אחריות שכל מה שרצינו הוא לצאת אל האור . לפני כמה ימים הייתי בתור חושך מוחלט לא יכולתי לסבול אותו או לסנן את מה שאני מרגישה וזה היה דרמטי אני מודה ואף מבהיל ועל זה אני מצטערת . אבל היה כל כך חשוך שם ליאת והייתי שם כל כך לבד והדבר היחיד שהרגשתי זה קור אימים וזה היה נוראי . תקחי את זה לאן שאת רוצה אבל להבא שתראי מטופל שאומר כזה דבר אל תיבהלי פשוט תאזרי את האומץ להיכנס לתוך החושך שלו לפעמים מה שבנאדם צריך זה מישהו שידליק את האור.ואגב החלטתי לשנות את הכינוי שלי לנשמה אוליגריכית הגיע הזמן להפסיק לקרוא לעצמי בכינוי שמסמל את הנקודה שאני לא מוכנה להגיע אליה יותר .

בנוסף, אם הטיפול תקוע או אם את מפחדת לדבר עם המטפלת על תחושות כאלה (שמא היא תציע לאשפז אותך או שתציע לך כדורים), לא נשאר לך לאן לפנות, אלא רק להוציא את אשר על ליבך באינטרנט. הדבר הכי טוב, כפי שגם את כתבת, זה להוציא את זה החוצה. וברגע שגם את זה לא מאפשרים לך (שזה המוצא האחרון שלך בעצם, קרש הצלה של ממש), את נשארת עם הכל בפנים, דבר שמחמיר עוד יותר את התחושות ואת המצב. את בטח שמעת על אתר "סהר" - אתר שמאפשר לאנשים שנמצאים בחושך להוציא את אשר על ליבם. שמעתי על מישהו שסיפר שהוא פנה אליהם כי לא היה לו עם מי לדבר. הוא פשוט רצה לסיים את חייו. ומה הם עשו? הם איתרו את כתובת ה-ip שלו, בדיוק כמו שליאת איימה לעשות, הגיעו אליו הביתה וגררו אותו בכוח לבי"ח פסיכיאטרי לאישפוז כפוי, ומאז חייו גרועים יותר. הוא חש מושפל. כמה שזה נשמע אירוני, בעצם לקחו ממנו את החיים. לא הצילו אותו, אלא לקחו לו את החיים ואת האמון בבני-אדם. אני באופן אישי חושבת שזה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לבן אדם. אני הייתי מעדיפה למות מאשר להיות בבי"ח פסיכיאטרי. זה אות הקלון הכי גרוע על האדם ואי אפשר להשתחרר ממנו. בתור אחת שהתנדבה בבי"ח פסיכיאטרי, אני יודעת על מה אני מדברת. בעת משבר, בן אדם צריך שיהיו איתו, הוא צריך הכלה, אמפתיה, מישהו שיהיה לצידו, ולא מישהו שיאיים עליו ויפחיד אותו. יש הרבה מטפלים שלא מבינים את זה. הם מפחדים על עצמם (שזו תהיה האחריות שלהם) וישר מאיימים שידווחו. רק אדם שחי חיים קשים, בשכונת מצוקה (למשל), יכול להיות אנושי ולהבין כמה הרצון לסיים את החיים הוא כל-כך טבעי כשהחיים שלך הם לא ממש דבש. מטפלים לומדים זאת באוניברסיטה באופן תיאורטי,הם יכולים גם להזדהות, אבל רק אנשים שנולדו לתוך חיי מצוקה וסבל, באמת יכולים להבין את המשמעות של רצון לסיים את החיים, להיות אנושיים ולתמוך באופן חיובי. אם תשימי לב, רוב המטפלים הם ממצב סוציו אקונומי גבוהה. אם תכנסי לאוניברסיטת ת"א תראי שרוב הפסיכולוגים הם ילדי שמנת, בד"כ אשכנזים (ואני בעצמי חצי אשכנזיה). ומי עומד בתור כדי לקבל טיפול (מהמתמחים)? האוכלוסיה החלשה. אם תכנסי לשם ותסתכלי במסדרון את תראי את זה. זה מאוד עצוב בעיניי. זה אולי נשמע כבר פאסה לדבר על האפליה הזאת אבל היא קיימת. זה כל-כך עצוב לראות את זה. אם תכנסי לבי"ח "גהה" (איפה שאני התנדבתי), את תראי שרוב אנשי הצוות הטיפוליים הם "ילדי שמנת", ורובם, גם היום, גרים באזורים סוציו אקונומיים גבוהים (רובם באזור רעננה). מה אני מנסה להגיד בכל זה? שרק האנשים ה"פשוטים" יכולים באמת, לעומק, להבין את נפש האדם. הם יכולים להבין כמה שהרצון למות הוא בסיסי וטבעי לאנשים שבאו מרקע קשה, ולכן הם גם יתייחסו לרצון הזה בטבעיות, הם יהיו איתך וילכו איתך, הם בטח לא יאיימו עלייך באיתור כתובת ה-ip. ולסיום, כדי שלא יווצרו כאן פחדים על חיי או שיאתרו אותי, אז רציתי להגיד שאני מרגישה מעולה, חיי טובים, הכל הולך על מי מנוחות. אין אדם עם חיות וויטאליות כמו שלי. כולי שמש, אני זורחת. דבש, הכל דבש.