מאוהבת...

הי גידי, הנני בחורה רווקה שמלאו לה לפני כ- חודשיים 24 שנים והולכת לטיפול פרטי כ-8 חודשים בשל כל מיני בעיות, כגון: חרדות, קשיים בקבלת החלטות, כשלונות, בעיה בבחירת בן זוג ובכלל בקשרים עם אנשים וגברים בפרט. הבעיה שלי היא שאני מאוהבת במטפל שלי זה זמן רב. תחילה חשבתי שאני רק נמשכת אליו בשל מראהו הנאה, אך כעבור זמן לא רב התחלתי לחוש אליו רגשי חיבה עזים עד כדי אהבה. הוא פשוט לא מש ממחשבותיי. אני יודעת שקל להסביר את העניין, כי הוא כרגע הדמות הגברית המשמעותית בחיי ומצטייר בעיני כמושלם! מקשיב לי, איכפתי, אמפתי, סימפטי, אני מכירה רק תכונות חיוביות שלו. עזרתי אומץ ואמרתי לו כי חשבתי שיוקל לי, אך לשווא, עכשיו אני מרגישה במבוכה עצומה! מה גם שהוא מצהיר שוב ושוב שדבר לא קרה בנינו (מה שברור לי וחבל לי) שאלתי היא מה עליי לעשות - להמשיך בטיפול ולטפל בבעיה מולו ואיתו, או שמא לחפש את הגאולה במקום אחר ? (מה שיקשה עליי מאוד) והאם התופעה נפוצה ?

שלום שין, אכן התופעה מוכרת מאוד. ההתוודות שלך בפני המטפל על רגשותייך מחייבת אומץ ומעוררת הערכה. אם מדובר במטפל רגיש ומיומן, הוא אמור לדעת כיצד לרתום את רגשותייך כלפיו לטובת הטיפול. יש בכך בהחלט ייתרון וייתכן מאוד שזו דרכך להראות למטפל מה קורה לך בקשרייך עם גברים ולא רק לדווח לו על כך. את יותר מדברת כאן על רגשותייך הרומנטיים כלפי המטפל מאשר על התועלת שאת מפיקה או לא מפיקה מהטיפול. הייתי נותן לשני הדברים משקל דומה, בהחלט מנסה להמשיך בטיפול ומנסה ללבן את רגשותייך כלפי המטפל בעזרתו. רק אם המטפל יגיב בצורה מתגוננת וינסה להוכיח את מה שכולנו יודעים, כלומר שבפועל לא קרה ביניכם שום דבר רומנטי, קיים מקום לשקול עזיבה, אך אם הוא ישתמש בסיטואציה בצורה טיפולית וינסה להבין דרכה מה קורה לך בקשרים אחרים, זה בהחלט יכול להוות מנוף לטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין