ענבל,

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

30/01/2011 | 23:18 | מאת: דפי

מהמקום המוצף שלי כרגע, כשעדיין המילים המרכזיות שמקישות לי במוח כתופי טם טם הם שוק והלם.. אנסה לכתוב .. ההתרעה הקצרה כל כך ענבל שבה הודעת ואיפשרת להפרד מאוד מקשה עלי .זה מרגיש לי כמעט אפס זמן לקלוט, לעכל, ולהצליח לראות באופן צלול. אך מכיוון שאני מרגישה שיום שני נושף בעורפי באומרו : זהו דפי, אם את רוצה לומר דברי סכום (פרידה ??) אז עכשיו. אח"כ יהיה מאוחר מדי... לכן אנסה בכל זאת.. אני רוצה לומר לך ענבל שהקושי הגדול לכתוב נובע גם בגלל שאת ממש משמעותית עבורי. הצלחת ליצור כאן מרחב שבגדול הרגיש לי שמאפשר תנועה וחופש. הרגשתי שאני יכולה להביא קשיים,מצוקות,פנטזיות. הרגשתי שאת מאפשרת "לשחק" כאן ואף משתפת פעולה פעמים רבות. הרגשתי שאת זורמת איתנו. מנסה,תועה, תוהה ואף טועה לעיתים. עוצרת. בודקת שוב, משנה כוון לעיתים, שוב בודקת, תוהה,תועה ושוב לעיתים טועה... הרגשתי , איך שבנוסף למקצועיות שלך !! הבאת את האדם שבך !!! דיברת בגובה העיניים, הבאת את עצמך בכנות שראויה להערכה עצומה !!! הנדיבות הרבה שלך, רוחב הלב, טוב.. המון טוב הבאת לכאן..בעיני רוחי ראיתי אותך הרבה פעמים עם ידיים מושטות מקבלת, מכילה,מחזיקה אותנו ברוך, בחמלה, ועם קריצה בעין, עם חיוך והומור שלעיתים היה בו לרכך כאב ואיפשר לראות מזויות נוספות..הרגשתי שאת קשובה וגמישה איתנו (כפי שעשית למשל לגבי הצנזורה שכמעט והתבטלה לגמרי) ויחד עם זאת הרגשתי שאת מעמידה גבולות ברורים. פטמה עיבדה איתי הרבה חומר שהגיע ממה שהתרחש כאן..עבדנו שעות נוספות על חומר שהעליתי כאן וגם ההערות וההארות שלך ..שעות לא מעטות עבדנו על חומרים שהפורום זימן עבורי. הרגשתי שיצרת עבורי בית אצלך. ועד כמה שזה מדהים שהרי מדובר במדיום וירטואלי. הרגשות שחשתי ועדיין אני חשה בעוצמה , הם אמיתיים לחלוטין ??!!! ענבל יקרה ! יש בליבי פינה חמה ותודה גדולה אלייך !!!! מאחלת לך שתהיי בטוב ותצליחי בכל מקום אשר תפני ! דפי.

לקריאה נוספת והעמקה
31/01/2011 | 13:42 | מאת: ענבל חזקיה-חלפון

הי דפי, את יודעת למה בחרתי להודיע ארבעה ימים מראש? כי מצד אחד, רציתי שזה יהיה קצר, כמו למשוך פלסטר, שלא יכאב יותר מדי. מצד שני, אי אפשר קצר לגמרי, כי צריך לפחות איזה יומיים לעכל ויומיים להיפרד... ככה זה נהיה ארבעה ימים. כל הכבוד לך, דפי, שהצלחת למצוא את המילים ואת הכוחות ולעשות פרידה. אני עוד זוכרת את התקופה נטולת המילים, בה השתמשנו רק במילים של אחרים, בשירים.... אני חושבת שאת עושה עבודה נפלאה עם פטמה, שעוזרת לך להמשיג ולהמליל רגשות, תחושות, מחשבות, תהיות, ושאר *&%#@!!!! אני מאחלת לך לסיום ארסנל ע-נ-קי של חיבוקים: חיבוק מוחץ, וחיבוק עדין וחיבוק עוטף וליטוף אחד על הלחי ואחד על הראש וגם לחיצת יד אמיצה אחת, כשחיבוק יהיה דביק מדי... תודה רבה על תרומתך ל"משחק" הקבוצתי, ענבל

מנהל פורום פסיכותרפיה