סגירות

לגידי שלום. אני בתחילת שנות השלושים, נשואה באושר כבר שש שנים. בעלי הוא החבר הכי טוב שלי ויש בינינו אינטימיות רבה ואמון רב. אני משתפת אותו בכל מה שקורה לי (וגם הוא אותי) וסומכת לגמרי רק עליו. בעבר היו לי חברות רבות, תמיד חברת נפש אחת לפחות לה גיליתי הכל. עם השנים התרחקתי מחברותי הישנות, כל אחת מסיבותיה היא. פעמיים או שלוש חוויתי משבר אמון חמור בחברה טובה, בגלל תחרות, קנאה וכ'ו שהרגשתי שהופנתה כלפי, (היום אני כבר לא זוכרת אם בצדק או לא). הרבה נסב סביב הווצרות של זוגות רציניים, שלי או של חברותי. היום אני בקשר עם חלק מהחברות הישנות אך הקרבה פחתה מאד והאמון שלי בהן כמעט נעלם. אני גם לא יוצרת חברויות חדשות קרובות באמת. יש לנו מעגל חברים שהקשרים איתם מהנים מאד אך לא מחייבים ברמה הרגשית (לפחות לא אותי) בנוסף אני גם מתקשה להתידד עם אנשים אף במקום עבודה. אני שמה לב שלמרות שאני משתדלת להיות נחמדה, אני מאד מרוחקת, ואף לא נוהגת לפטפט עם אנשים במקום עבודתי. מקום העבודה הקודם שלי היה מאד תחרותי ועם אוירה של לתקוע סכין בגב ברגע שניתן. הגעתי לשם מאד תמימה ומאד נפגעתי כשגיליתי את ההתנהגות המניפולטיבית של עמיתי כלפי. היום, הריחוק הזה כבר מפריע לי, אך אני לא יודעת איך בדיוק להתגבר עליו. אני קצת חושדת מידי באנשים מסביבי, יש לי הרגשה שפעם הייתי תמימה מידי ביחסי לאנשים, אבל שעכשיו אני כבר חוששת מידי להיפגע. אם אני מספרת משהו אישי מידי לידידים היום, אני מיד מצטערת על זה ומתרחקת עוד יותר. ממה זה בדיוק נובע ואיך נתן לשנות את המצב?

שלום איריס, מתיאורייך עולה שבעלך הוא כעת החבר היחיד שלך. מימוש הרצון שלך בקשרי חברות אחרים עשוי לתרום גם לקשר שלך עם בעלך, כי אם הצורך הזה קיים ואינו מסופק, את עלולה להפיל על בעלך תיק כבד מדיי. מה שתיארת בקשרי הידידות שהיו לך ראוי לבדיקה מעמיקה יותר, בין אם זה יהיה בינך לבין עצמך ובין אם תבחרי לעשות זאת ע"י פנייה לאיש מקצוע. את מתארת קנאה כלפייך, שיש לה בוודאי בסיס מציאותי, אך קיים מקום לשאול, האם אין כאן מרכיב השלכתי, שכן הרושם שנוצר הוא שהיה לך חלק בניתוק הקשרים. הייתי מנסה לבדוק באיזה מקומות את מקנאת באנשים אחרים, בייחוד באלה שהקשר איתם נותק. את מתארת מרכיבים מציאותיים: כשנוצרים קשרים זוגיים אכן ניתקים חלק מקשרי הידידות, ומקום עבודה הוא אכן מקום תחרותי שיש בו ניגודי אינטרסים ולא תמיד ניתן למצוא בו הגינות. יש אנשים לא מעטים שמסתפקים ביחסי עבודה תקינים ומראש בוחרים שלא לחפש קשרי ידידות במקום העבודה מתוך ההבנה שהתנאים מחייבים מידה מסוימת של תחרות וניגודי אינטרסים בהתמודדות על משאבים מוגבלים. ואולם, משבר האמון שאת מתארת ראוי בהחלט לעיבוד ולבדיקת חלקך בניתוק הקשרים הקודמים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ראשית, לא ניתקתי יחסים בגלל קנאה ממש אלא רק באופן עקיף. לפני מספר שנים הכרתי לחברה הכי טובה שלי עמית לעבודה (היום הם נשואים). שנתיים קודם היה לי רומן קצרצר עם אותו עמית שנגמר בהחלטתו, באותה תקופה כמובן שיתפתי את חברתי בכל העובר עלי. עבר זמן, אני כבר הכרתי את מי שהיום בעלי, והחלטתי להפגיש בין חברתי ואותו עמית (שהיה בזמנו מאד מיודד איתי) כנראה שלחברתי היתה קשה הסיטואציה שלי ולחבר שלה היה בעבר רומן וחודש אחרי שהם יצאו היא התקשרה לספר לי שהיא דיברה עם חבר שלה והוא סיפר לה שמעולם לא היה מעונין בי ויצא איתי רק כי אני יזמתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי, בכלל לא ממה שאמרה עליו אלא מזה שכל כך רצתה לפגוע בי. ועוד אחרי כמה שלי היה אכפת ממנה (וגם לי היה לא נעים לראות שמישהו שכל כך לא רצה אותי כל כך בקלות מתאהב בחברתי, אבל לפחות השתדלתי לשמוח בשבילה) חברה אחרת שלנו נהנתה מאד להשתתף בקלחת ולבסוף נוצר ריב גדול. דוקא אנחנו עדיין בקשר רופף (כולם כבר נשואים עם ילדים) אבל מאד קשה לי לבנות אמון שוב. (ודוקא אני הרבה יותר סלחנית ומבינה שגם חברתי היתה אז במצב לא נעים וכ'ו) בנוסף היתה תקופה מאד קשה של מלחמות קיום בעבודה, עם אנשים שאני לפחות החשבתי חברים שלי. כל זה במקביל לבנית מערכת היחסים עם בעלי, היום נראה לי שבגלל בעלי, אני מוגנת ולא חייבת להסתכן ובגלל שאני מאד חוששת, נהייתי מאד סגורה, (וממש לא הייתי כזאת פעם). אני מפחדת לספר דברים אישיים שבעת הצורך יוכלו לשמש אחר כך נגדי (כמו שחברתי השתמשה במה שסיפרתי לה כדי לפגוע בי כשרצתה, וזו לא הפעם היחידה שזה קרה) עם זאת, אני מאד רוצה להשתנות, רק לא כל כך יודעת איך להתחיל לסמוך על אנשים. (אני לא חושבת שאני ממש פוסלת אנשים בגלל חשדות שהם מקנאים בי) ושאלה שניה, לגבי קנאה. כנראה היתה תחרותיות רבה מאד במערכות יחסים שהיו לי עם לפחות חלק מהחברות שהיו לי, ואני מקבלת את הטענה שזה חייב היה לבא גם ממני. אם אני מודעת כשאני מקנאה או מתחרית, למרות שאני חושבת שזה מאד שלילי, (כשזה מופנה כלפי אנשים שאני אוהבת) אבל להכיר בכך זה לא מספיק (וגם מאד לא נעים). אבל איך אני יכולה לשנות את זה?