"יומני היקר..."

אני לא יודעת מה אני רוצה, ומה יהיה לי נכון... אני מצליחה לא לכתוב בפורום, אבל אולי זה לא מהסיבות הנכונות, והאם זו המטרה הסופית? להצליח לא לכתוב? או אולי להצליח להיות באופן מווסת... נורא נפגעתי ממך ענבל, מעין מכת מחץ סופית...עכשיו ברור לי שזה תהליך טיפולי משמעותי להצליח לשקם "קשר" לאחר פגיעה. אבל אני תוהה כבר תקופה, מתי צריך לדעת אולי לחתוך קשר כשנפגעים יותר מדי? מתי זהו פשוט קשר הרסני שהטוב שיש בו לא מפצה על כמות הפגיעות, איך יודעים? ברור לי שלעולם לא תוכלי ושזוהי גם לא מטרתך או כוונתך להיות מכווננת אלי (או לכל אחת אחרת) באופן "מושלם", ואולי זו אפילו לא מטרתך לנסות...ואולי אני פשוט נורא רגישה עכשיו, ואולי החסכים והכמיהה שלי גדולה מדי, שהפורום, בחלקיותו, תמיד יהיה פוצע ופוגע? היה לי נורא קשה לעזוב את הפורום בתחושה כזו נוראית של עלבון ושל דחייה, וכשכתבתי לך האם אפשר לסיים בטוב, קיוויותי שתכתבי לי שכן, ושיהיה לי מזל טוב ובהצלחה בהמשך וכו' וכו', אבל לא כתבת, וזה נשאר לי לא סגור, לפחות לא בטוב. אני לא יודעת אם זה מה שאני מבקשת עכשיו, אני באמת לא יודעת מה אני רוצה, אולי להבין יותר איפה את עומדת עם הדברים, מה את חושבת... ואולי אני כן רוצה להיות כאן, באופן חלקי ושמור, לפתוח עצי בונסאי ולא דיונים עמוקים ואישיים...אבל אני לא יודעת אם אני מסוגלת לכך, ואני מאוד מאוד מפחדת להיפגע שוב. כתבת שאפשר לצאת מהמעגל הטראגי מבלי לצאת מהקשר, כיצד? אם את היית דורותי מה היית כותבת לענבל כדי לייצר תשובה אמפטית ומקבלת? תודה דורותי נ.ב.- אם את צריכה דמיון מודרך כדי להצליח להיכנס לדמותה של דורותי אז פשוט תדמייני שאת במקום נעים וחמים, שלושה אנשים שיקרים לך מסביבך... הרוח מלטפת... ואז- מבול... כולך מתמלאת בוץ ומים ולא מוצאת מחסה, והאנשים שסביבך נעלמו...אולי הם מתים, אולי הם מסתתרים, לא בטוח שהם יחזרו... דרמטי, אה? בהמשך אני אוציא קלטות...

דורותי יקרה! ...את עדיין זוכרת אותי ? זו אני דפי מפעם פעם... נזכרת ? :) לא יודעת בדיוק מה אני רוצה לומר לך.. אני מרגישה שאני חסומה.. ....אולי למדת במקרה אינסטלציה ? את יודעת איך משחררים סתימות ?? :) דפי.

בטח שאני זוכרת...זוכרת ומוקירה... מנסיוני באינסטלציה אפשר לפתוח כמעט כל סצימה על ידי החדרה חוזרת ונשנית של צינור...רוצה לנסות? דורותי

הי דורותי, אפשר לסיים בטוב, ואני אאחל לך הצלחה מכל הלב בהמשך בכלל ועם ההריון והאימהות בפרט. אפשר גם לנסות ולהמשיך להשתמש בפורום, מסיבות נכונות או אחרות, באופן כזה או אחר. אכבד כל החלטה שלך ואנסה לעזור לך איתה. ענבל

אפשר קצת לחדד במחיר של תובענות? איך יודעים שמשהו הוא הרסני ולא עושה טוב? הרבה דברים בחיים עושים לנו לא טוב לעתים קרובות ואנחנו לא מגדירים אותם כהרסניים...מה הוא קו הגבול? ואיך לדוגמא הייתי צריכה לנהוג? תודה דורותי

אתמול מייד לאחר ששלחתי את הודעת החידוד ממש נבהלתי, שוב הרשיתי לעצמי לרגע להיות אימפולסיבית. והבהלה נשארה איתי כל היום, אני מוצאת את עצמי ממש ממש מפחדת מהתגובה שלך...אז אם התובענות שלי שוב עוררה משהו שלילי,אנימתנצלת מראש, אני מעדיפה להישאר בחוסר ידיעה, אז תראי את שאלותיי כמבוטלות... אני מפורקת רק מלדמיין מה תעני לי, זה קשה... דורותי

שלום דורותי, גם אני שמעתי אתמול את יהודית רביץ בדרך לעבודה והשיר הזה עושה משהו בפנים נכון? אני לא יודעת מה יותר טוב בשבילך לכתוב כאן או לא, רק דבר אחד אני אגיד לך, מבחינתי אני תמיד מאד מאד שמחה לקרוא אותך. הדברים שאת כותבת מעניינים מאתגרים ופותחים אצלי כל מיני סתימות. לקרוא את הלבטים שלך ואת הניתוחים שאת נותנת לדברים עוזר לי הרבה פעמים להבין דברים שאני מתלבטת איתם ולראות אותם מנקודת מבט אחרת. וחוץ מזה איך עובר לך ההריון? הרבה בחילות? אביגיל

הי אביגיל, תודה על ההתעניינות...ההריון בסדר גמור, אפילו מצוין... אין בכלל בחילות, רק עייפות נוראית, אבל לזה אני רגילה... חוץ מזה אני מרגישה שמהמון בחינות זה הרגיע אותי... כבר אין ריק כזה פנימי וכן יש תחושת מלאות ותקווה... דורותי