התמוטטות.

נתחיל מזה שלא ראיתי את עצמי בחיים נכנסת לפורום כזה עד לפני חודשיים,אבל משהו לגמרי נדפק במערכת. אני בת 19 ואני מפקדת בצה"ל על חיילים שמוגדרים כלא קלים במילים מאוד עדינות,אני מציינת את זה כי אני חושבת שמפה הכל התחיל. הגעתי למצב שבו אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על עצמי ומפחדת שהשתחרר לי איזה בורג. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מתעצבנת בצורה בלתי רגילה וכל מה שיש לי בראש זה לרצוח את הבן אדם,פשוטו כמשמעו. אני לא יכולה לראות יותר אנשים,אני לא מצליחה לתפקד,לא יכולה להיות בסביבת אנשים,כשחיילים פונים אליי עם הבעיות שלהם כל מה שיש לי בראש זה רק שיסגרו תפה ולא ידברו אליי יותר ואני רק מדמיינת איך אני מרביצה להם שרק לא יתקרבו אליי יותר. כל זה מלווה בתסכול שבחיים עוד לא חוויתי,כל פעם שקצת מעצבנים אותי אם פעם זה היה עובר עכשיו אני מתפוצצת,אני בוכה,ואני פשוט לא מצליחה להשתלט על עצמי. אותו מצב גם כשאני בבית.אני מרגישה שאולי זו איזה התמוטטות עצבים אני באמת לא יודעת ואני מרגישה שאני כמו פצצת זמן. מה יש לי,מה?

שלום מעיין מאד יכול להיות שהסטרס הנפשי שאת מצויה בו במסגרת תפקידך חודר לנפשך ומערער, אך מכאן קשה לדעת. פני לקב"ן על מנת לבדוק את עצמך ולמנוע הידרדרות נוספת, בברכה, ענבל