מצטערת

ענבל, אבל מה שכתבת בעיני נחווה כצבוע (ולא זה לא במטרה לפגוע), כנתינת לגיטימציה לשפה מכובסת ועקיפה שיש בה אלימות מאוד מאוד חזקה הרבה יותר משפה ישירה שקוראת לדברים בשמם. האם קראת את הספר "אייכמן בירושלים" של הפילוסופית חנה ארדנט? שם ככתבת של ה"ניו יורקר", היא סיקרה את משפט אייכמן והגדירה את שפתו כשפה פקידותית שבה לא קוראים לרצח בשמו. כל זה תחת הכותרת היותר גדולה שהיא נתנה - "הבנאליות של הרוע". בעינייך אולי הרחקתי לכת אבל שפה המכסה היא שפה שיכולה להרוג. מצטערת שכך אני מרגישה. הכל נאמר מדם לבי, כי הייתי רוצה שתהיי מסוגלת להבין גם את הצד שלי ולהגן עלי. גם אני זקוקה להגנה. ואם היה בעיני סר טעם הניסיון מולך, לא הייתי מנסה, הייתי פשוט חותכת. גם אני זקוקה להגנה. כנראה שיש אנשים שאחרו?ת באשר היא פוצעת אותם.

שלום יפעת אני מוכנה לשמור ולהגן עלייך יותר מפני תוקפנות במסווה נקי. אגב, זו גם שאלה מהי שמירה. להרגשתי הגנתי כשביקשתי ממנה בתגובה להודעתה הראשונה לשמור על כולן כאן. זו לא היתה הגנה מספיקה בעינייך ואולי היית רוצה שאצנזר כל הודעה כזאת, אבל זה לא כ"כ הולך לקרות. חוץ מזה, גם אסכים לשמור עלייך יותר מפני תוקפנות, אני לא יכולה או מוכנה לשמור עלייך מפני אחרות (בשורוק). זה בלתי אפשרי. גם אם זה מאד פוצע אותך. אני מקווה שאת שומעת את הניסיון שלי לשמוע אותך ולהקשיב לך. ענבל