ענבל ענבל (המשך...)

אוף, שום דבר לא ממלא אותי... שנייה אחרי ההודעה הארוכה שהרגע שלחתי אני עדיין ריקה (דחוף במבה נוגט!)... מה יהיה? ממש קשה לי להחזיק...ואסור יותר קסנקס...וגם את הכדורים הרגילים אני מפחיתה לחצי... נראה לך שמותר לי להטריד את אמטפלת עכשיו מלא, בכל יום ושעה? לא יודעת, קשה לי להיות לבד ועם עצמי...המוח לא מפסיק לעבוד. ראיתי שבעץ הדעת יש מלא פירות היום, ואני יודעת שאת עמוסה...אבל אני לא שולטת בעצמי...אני אני אני!!! אני התינוק הצורח! אני צריכה...!!! שמישהו ירים אותי כבר! עכשיו עכשיו עכשיו! זה כבר תסכול טראומטי... מה יהיה? איך אני אעבור את התקופה הזאת? שלחתי אתמול בלילה שתי הודעות...אני לא רוצה 4 עצים חדשים בראשותי...אפשר לאחד אותן? או לעשות משהו איתן? מבחינתי אפשר להתעלם מהשתיים מאתמול, הן כבר עברו, אבל הבנתי את הרמז... אז אולי באמת אפשר לאחד את כולי לעץ אחד? לבן אדם אחד- מוחזק ומתפקד? או שאשאר לנצח חלקים חלקים...חלקיקי עדש? ד ו ר ו ת י נ.ב. לדפי- זה הסגנון של הוריישו היפני...

ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל ענבל... קשה לי...אני מבינה שאת עמוסה, אבל אני לא שולטת בעצמי! אני צריכה כאן ועכשיו!! אוף, אני מוצפת ואני לא יודעת ממה, אני פשוט צריכה יחס. אני אפילו לא יודעת מה אני מרגישה, רגע שמחה, רגע עצובה, תמיד עייפה, תמיד רעבה... זה הולך להיות ככה כל הזמן??? אני לא אחזיק מעמד, ובדרך אני גם אהרוס את כל מי שמסביבי... ובלי קשר- אמרת שמותר לי לבקר אותך- התכוונת פיזית (בבית) או מבחינת ביקורת? טוב, סתם... אז כחלק מההרס העצמי אני אזרוק את עצמי שוב ללבה הבוערת ואגיד שחורה לי (חורה- מילה שדליתי מהארכיון- חולם מלא, צירה) הדרך שבא את מתנהלת את המאבק הנוכחי...בעיקר חורה (עכשיו עם פתח) לי נקודה אחת- שאת מתקפלת תחת - מילה שאני ממש ממש שונאת אותה ושונאת להשתמש בה- מתחיל ב-מ ונגמר ב- ציות...(קרוב למונופול...). אני שונאת אותה כי היא נוראית, היא מתנשאת והיא מקטינה את החוויה ואף מבטלת אותה, אבל לפעמים מהצד, אין מה לעשות, היא נראית המתאימה ביותר לתאר התנהגויות מסוימות...וכן, גם כשאני באה לטיפול ומספרת שחתכתי את עצמי זו מניפולציה, וגם כל האשמה שאני מנסה לגרום לך להרגיש לגבי מה שקרה לי אז בפורום זה סוג של מניפולציה- בטח שלא אני חפה מהן...אבל עד עכשיו דווקא לא נשברת, ועמדת בזה. ולי אישית זה עושה טוב שלא קונים את המניפולציה שלי ומחזירים את האחריות אלי...ובעצם אולי זה מה שעשית...לא יודעת...אז אולי לא חורה לי כלום, פתאום אני כבר מבולבלת... אבל כן אני מאמינה שאם אנחנו מגיעים למצב מסוים, נמוך ככל שהוא יהיה, זה אצלינו, אנחנו מגיעים אליו, וזה אף פעם לא באשמת מישהו אחר ולא באשמת ההתנהלות שלו...כמו שאת אומרת הרבה פעמים זה בחירה שלנו מה אנחנו מכניסים ומה לא. אוף, עכשיו אני מרגישה חרא עם זה שאני מבקרת אותך... אז אני לא! אני אוהבת אותך! באמת! את מושלמת! וברור כמו שנעם כותבת שקשה לך להיות כאן לאחרונה, והדבר האחרון שאני רוצה זה עוד להקשות...אבל אני לא שולטת בעצמי (עוד מניפולציה)...אבל פשוט אני מרגישה שבמחיר של לשתוק, הרבה בנות סובלות. ואני לא בינהם (כרגע) אז נכון שאני דוחפת את האף לעניינים שהם לא שלי (אבל אני לא שולטת בעצמי), אבל אני כן מרגישה שמפאת המקום, והתמיכה, והאהדה שאני מקבלת כאן, אני צריכה לנסות גם לשמור על אחרות, שאולי לא תמיד מצליחות לשמור על עצמן או לתפוס את מקום שלהן. וברור, שכמו כל דבר, זה בסוף בשבילי, כי אנחנו בונים את החממה של עצמינו... (ראה ערך סיפור חזרזירונים) ואם הבנות האלו יחליטו שבמחירים האלו הן ללא רוצות להיות כאן, והן יעלמו שוב, אז אני מבחינתי הפסדתי... את מבינה למה אני מתכוונת? את כועסת עלי? שאני נכנסת לזה שוב? שאני מבקרת אותך? שאני מתערבת? אל תכעסי... לא התכוונתי (ושוב, החיוך הפסיכופטי...) אבל ענבל, את נהדרת, באמת...אל תיחלשי מכל מה שקורה כאן...זה רק כי השד כל כך טוב, אז הוא שווה שיילחמו עליו, על כל שד אחר הייתי מוותרת מזמן... ומה את אומרת על זה שאני בהריון??????????? אם זאת בת- אני אקרא לה ענבל! ואם זה בן- הוריישו! סתם...השמות שלה\ו צריכים להיות דו תרבותיים...רמז לעוד הפתעה שצפויה לבוא... אוף, אני לא מצליחה לסיים את ההודעה כי אני כל הזמן חושבת על איך לגרום לך להרגיש טוב...אז איך? איך לשמח אותך? אני מוכנה להכל! אפילו נגיד לא לכתוב כאן עד יום ראשון! או לא לכתוב 4 הודעות ביום אם זה ישמח אותך, אני אתאמץ! אז אל תהיי עצובה...אנחנו מאוד מאוד מאוד אוהבות אותך! דורותי (בשם כל חבורת הזבל..)

הי דורותי, זה משעשע-עצוב בעיני שאת מדברת על היותך ריקה ועל הצורך במשהו שימלא אותך בזמן שאת בהריון.. ואיך תינוק צורח יגדל תינוק אחר? מה את אומרת, אולי הגיע הזמן (והיכולת) להתבגר? ובקשר למה שקורה כאן - אני מנהלת את זה באיזושהי דרך שכרגע נכון לי לנסות וללכת בה. להרגשתי, זה לא מתוך כניעה למניפולציה, אבל זכותך לחשוב ולהרגיש אחרת. וכן, מותר לך לבקר אותי.. כלומר, להעביר עליי ביקורת , כמובן (למען הסר ספק) :-) ענבל