ערב יום ב'

ענבל אני ממש לא במצב טוב, כל מה שקרה כאן והחד צדדיות שבו את מאפשרת לפגוע בי ולא מאפשרת לי להגן על עצמי, משפיע עלי. אני כרגע כותבת לך מבית חולים כי קיבלתי התקף חרדה מאוד קשה וזה פעם ראשונה שקרה לי דבר כזה. ביקשתי מחברה שתביא לי את המחשב. אני לא מצפה לכלום יותר, רק שתביני עד כמה המצב כאן משפיע עלי, גם אם נראה לך שאני לא רגישה ויכולה לקבל הכל. אנא, למען אחרות, אל תקלי ראש כאן במצבים שעוברים על המשתתפות, נסי להיות הדדית ולא לאפשר פגיעה לשום כיוון. אני לא יודעת אם אשאר ביניכן אבל זה היה באמת צעד אחד רחוק מדי.... יותר מדי אובדני ומסוכן.

שלום יפעת, לתחושתי כן הגנתי עלייך וביקשתי לשמור עלייך בתגובתי לליאת. כמו כן, לדעתי תגובותייך כלפיה לא היו הגנה עצמית אלא התקפה חזיתית, גם אם באו בתגובה לדבריה, ולכן לא התאפשרו כאן. אני מצטערת לשמוע על המקום הקשה שהגעת אליו. אני חושבת ברצינות שאם הרגישות שלך למה שקורה כאן היא כה גבוהה עד שזה מטלטל אותך נפשית ברמה הזו - שומר נפשו ירחק. אני מנסה לשמור ולהגן ככל האפשר, אבל יש גם אחריות אישית של כל אחד על עצמו, התנהגותו, מעשיו, מילותיו. את מכירה כבר את עמדתי זו, היא רלוונטית לגבי טיפול, הפורום או החיים באופן כללי. בברכה,ענבל

אני מבינה שממני את לא מבקשת שאשאר... לגמרי מבינה וכבר עייפתי מלמחות... נ.ב שימי לב להודעה של אותה נמנעת למטה למטה ,שאת בעצמך אישרת, תחת הכותרת "שאלות". אם זו לא פגיעה, אני כבר לא יודעת מה כן. להתראות

אני באמת לא מבינה מדוע את ממשיכה להגיע למקום בו את מרגישה מותקפת כל הזמן..את גם לא חושבת שזה קצת לא הגיוני שפתאום כל בנות הפורום כמעט ישלחו לך הודעות כועסות ותוקפניות סתם כך? את כותבת דברים פוגעים בטירוף, חיצים אישיים ומורעלים. אנשים פה אשכרה מנסים להבין את המצב שלך, ורק מקבלים ממך התקפות בלתי פוסקות..אני גם כותבת בפורום השני וגם זוכרת את תקופת מזל...אני לא יודעת אם זו היית את, אבל לכתוב למישהי שהיא לא בן אדם, נאצית וכל מיני דברים כאלו..קצת תרבות דיבור!! אני אישית מסכימה עם ענבל וכולן, יש לך מקום פה, אבל לא ככה! שני את הגישה שלך, בשביל עצמך והבריאות שלך. יעלה

צר לי, באמת באמת שעצוב לי כשאני קוראת את דברייך..כללית בהודעותייך ,לאוו דווקה בהתייחסות להודעה זו. אם את מרשה לי, אני אומר לך מה אני רואה ושומעת .. אם קשה לך או מכל סיבה שהיא את לא רוצה, אז , אנא, תדלגי על ההודעה שלי. אני באמת שלא רוצה לפגוע או להכאיב לך. אני רואה בדמיוני תינוקת קטנה וחמודה שהגיעה לעולם. תינוקת יפה,כל כך חכמה,נבונה, תינוקת מקסימה !!! לתינוקת הזו היו צרכים אך היא לא קיבלה אותם..בטח לא באופן שהייתה זקוקה להם.. ולא רק שלא קיבלה אותם, אף פגעו בה, רמסו אותה ,היכו אותה ופצעו אותה עד זוב דם , בכל מקום אפשרי.. והתינוקת היפה והחכמה הזו גדלה והיתה לילדה.. והפגיעות המשיכו.. לא פסקו לרמוס את הילדה הזו.. אך, לתינוקת/הילדה הזו נשארה מתנה יפיפיה וקוראים לה תקווה !! יפעת, אני קוראת את הודעותייך ובאמת באמת כואב לי . אני שומעת את הכאב שלך, את הבדידות האיומה שלך, את ההרס העצמי (כפי שכתבת בהודעתך לסשה ) את חוסר האהבה העצמית שלך.. וזה ממש זועק ! יפעת, מה שמתחשק לי לעשות זה לנער אותך, לטלטל אותך ולומר לך די !!!! קומי כבר, תראי גם את כל הדברים היפים שבך !! תתחילי לאהוב את עצמך !!! תראי את התקווה שעדיין קיימת בך ,תראי איך את לא מוותרת !! שהרי את עדיין מנסה וממשיכה להלחם פה ,ולהיות כאן .וזה נובע מיצר החיים שמפעם בך !! יפעת , אני יודעת שקיימת בך גם רגישות מאוד גבוהה.. אני גם זוכרת את השירים היפיפיים שהבאת לפה.. גם משהו מהזן (?) לא כל כך זוכרת מה, אבל זוכרת שהבאת משהו שאפילו הדפסתי לי. יפעת, אני לא כל כך יודעת מה אני מנסה לומר לך. אולי אני מנסה לומר שאני רואה שקיימים אצלך המון חלקים ויצר החיים וההרס הם בעוצמות מטורפות. ואולי אני מנסה לתת לך יד ולבקש יאללללהה נו כבר, תני צ'אנס וכמה דחיפות לתקווה וליופי שקיימים. יפעת אני באמת כותבת לך ממקום טוב. כל כך מקווה שזה גם יפגוש אותך במקום טוב.... דפי.

איזה לב ענקי יש לך!

מילותייך פוגשות אותי במקום טוב. נעימה לי ההרגשה שאיכשהו הצלחתי לגעת בך. את קלעת נכון - יש בי הרבה פגיעויות ויש לי הרבה עבודה לעשות ביחד עם הרבה יאוש.... תודה לך שאת מרגישה אותי, ושכן הרגשת בחסרוני ושאלת עלי. זה לא מובן מאליו. דעי לך שמאז שהצלחנו לדבר, מעולם לא פגעתי בך - לא בצורה אנונימית ולא בצורה ישירה. וכל דבריי אלייך באו ממקום כן ומבין. יש פה רגישות גדולה והרבה סכנה...