סיום טיפול

המצב קשה בכל מקום. אני החלטתי לסיים את הטיפול בטלפון, דבר אחד אני לא שוכחת ענבל, שאמרת לי שלא לכל אחד מתאים טיפול ויש כאלה שזה מזיק להם, אני בהחלט חושבת כך לגביי ולמען האמת, אני חושבת שטיפול לא באמת עוזר לאף אדם, אבל זו דעתי האישית בלבד. אני לא מסוגלת להיות במקום הזה, אני שונאת את המטפלת, מקנאה לה, כועסת עליה, מרירה כלפיה, וכל הזמן מדובר במאבק. איך אומרים הקומוניסטים - "המאבק נמשך"... ואצלי זה כל הזמן מאבק. אני לא מרגישה שהיא זוכרת באמת את הדברים שאני מספרת (אם כבר אני מחליטה שאפשר לספר) וזה פוגע בי ברמות קשות. אני רואה אותה כ"אמא" קרה, אפטית, מרוחקת... קוראת לה אחת האמהות הקרות של בטלהיים... בכל מקרה לא מסתדרת עם הרעיון הזה. לא מרגישה שמקום כזה יכול באמת לעזור לי, אלא שלהיפך - אני חושבת שטיפול מזיק, שמטפלים מזיקים. לי בכל אופן. כל ההתאבלות הזו, והעצב התהומי, והבכיות זה יותר מדי בשבילי. אז אמרתי לה שאני לא מעוניינת להגיד לה פנים אל מול פנים אלא בטלפון ושהיא לא תראה את פרצופי יותר וש"הם" רק הזיקו לי, רמסו אותי והרסו את חיי -לאט לאט ובזהירות. כל חיי אני מצטערת על כך שנכנסתי לטיפול הראשון שלי -כי משם לא היתה דרך חזרה. וזה מה שבעצם גרם להידרדרות שלי. לנוקשות של היום. לא יכולה להישאב לאשליות, להאמין במשהו, במישהו... בטח שלא במטפלת... לא יודעת מה תחשבי על זה, מקווה שלא תרדי עלי. מקווה שתביני את מה שאני כותבת ובאמת שאת לא חייבת לפרסם את הודעותיי הקודמות כי אין צורך. לא רוצה תגובה מאף אחד, מספיק הדיבורים ה"עקיפים" מאחורי הגב...

שלום יפעת, הודעתך כנה ונכתבה ברגישות והייתי שמחה להתייחס אליה ברצינות. הבעיה היא שהיא הופיעה אחרי הודעות אחרות, מסוג אחר, בעלות ניסוח אחר, גם כלפיי וגם כלפי אחת הכותבות בפורום. הבטחתי ואקיים – לא אוכל לקבל יד כזו ויד כזו. ענבל

עלי מאחורי הגב, שוב כשהיא תופסת טרמפ על הודעה אליך זה בסדר? מדוע הדו פרצופיות הזאת? כשזה נעשה לצד אחד זה בסדר? את שומרת פה על צד אחד בלבד? למה כשכל הדיבור העקיף הזה עלי את לא נעמדת ושומרת אבל כשאני מגיבה אז את מזלזלת בי ובכל המילים שכתבתי? מדוע את מזינה את המרד הזה נגדי? מדוע את נותנת לו יד? האם זאת הדדיות? לפגוע בי זה כבר נעשה בסדר? עניין שבשגרה?

את כל הזמן משפילה אותי בפומבי מבלי לראות את התמונה בכללותה. הבחורה ממשיכה לדבר בגנותי מאחורי הגב, כשאת והאחרות הן הנמענות וזה בסדר מצידך? ואז כשאני מגיבה אז זה לא בסדר? את לא מצליחה לראות כיצד עולבים בי פה? את שומרת כאן רק על צד אחד? בטח גם לזה את לא תעני, כי כשמדובר בהודעות המשך שלי, הן לא נספרות בכלל.

הבחורה קוראת לסלק אותי מפה, קוראת לי זבל וזה בסדר? זה בסדר? למה את זה את לא רואה? למה? למה את מה שהצד השני עושה לי את לא רואה? למה את משפילה אותי ליד כולם ודואגת להגיד לי אחר כך שאני עושה "הזדהות השלכתית"? למה רק צד אחד נחשב פגיע ועל הצד השני אפשר לדרוך? למה את מפלה בינינו כך? איך את לא רואה את זה?

הבחורה טופלת בי האשמות בהודעות שהיא כותבת כביכול אלייך, מייחסת לי כינויים כאלו ואחרים ואת זה את מקבלת בנועם? על זה את לא מגיבה? למה כשאני כבר מגיבה ובצדק על כל הרעות שנאמרות עלי בצורה עקיפה אז זה לא בסדר? ועוד כשמשתמשים בך ובאחרות כדי ללכלך על מישהי מאחורי הגב? למה זה בסדר? תוכלי להסביר לי? למה כשפוגעים בי זה בסדר? למה לזה את מסכימה? למה את עושה אפליות כאלו? למה את נותנת לגיטימציה לפגוע בי ולהמריד כנגדי? למה אותי את לא מזמינה? למה אותי את לא סופרת?