הכאן האפשרי

ענבל, יום א', שבוע חדש. אני רוצה להיות כאן, אבל האם מישהו מרגיש שנוכחותי תורמת, מורגשת? האם למישהו איכפת אם אני כאן או לא? האם מישהו רוצה שאשאר? מה את חושבת? תוכלי להיות פחות כללית?

יפעת, מבחינתי, את חלק בלתי נפרד מהקומונה הזו. אני רואה אותך שיכת, גם אם את עושה הפוגות פה ושם. יחד עם זאת, כדאי שתכירי כמו כולנו פה, במגבלות המדיה הזו. הרי אפילו בתוך חדר הטיפול כשאנו אחד על אחד, זה לא תמיד נכון מספיק ומדויק... שוב, אשמח לקרא אותך פה, מיקי

יפעת, את שואלת ברצינות? את שולחת הודעות כמו זו ששלחת אלי היום, ואז את שואלת האם מישהו רוצה שתישארי. אם אני הייתי שולחת אליך הודעה בנוסח בו שלחת אלי, האם זה היה לך נעים? האם היית רוצה להיות איתי בקשר? האם לא היית יוצאת בקריאות לענבל שתצנזר ותגן עליך מפני השתלחויות? אז בואי תנסי רגע לחשוב איך אני מרגישה. ובואי תזכרי רגע שזה לא פורום פרטי שלך ושל ענבל, אלא פורום פתוח בו כל אחת יכולה לרשום את אשר על ליבה. היופי בפורום כזה הוא שאת ממש לא חייבת לקרוא את כל מה שאחרות כותבות, ובטח ובטח שאין לך זכות להחליט על מה אחרים יכתבו. לא מעניין אותך? אל תקראי. עושה לך בחילה? תקני לימונים. ובעיקר, תנסי לחשוב האם הגישה כלפייך נובעת מאיך שאת נוהגת באחרים, או באמת סתם נטפלים אליך. לי מעולם לא היה דו שיח איתך כאן, ועכשיו אני לא רוצה כזה. לא רוצה לשוחח עם מי שמגיבה אלי בצורה כל כך מעליבה ולא מכבדת. ראי עצמך משוחררת מקריאת הודעותיי. נועם

לא אמרתי שאת גורמת לי לבחילה אלא השם ההוא שהזכרת. כך שזה ממש לא קשור אליך אלא לסיבות אישיות השמורות עמי. לא היתה לי שום כוונה להטיל בך דופי. אלא שיש לי טראומות מהשם הזה שהוא בהחלט לא שייך לכאן. אלא כמובן לפורום השכן. אז שם יש לו מקום... כמובן שאני לא מחליטה על כך אלא שהרגשתי צורך להגיב לאור מה שאני עברתי.

שלום יפעת, את שואלת בנימוס, אבל שאלתך לא מגיעה בחלל ריק, אלא לצד הודעות אחרות, תוקפניות ופוגעניות. את רוצה לשמוע שאת תורמת בעודך הורסת, רוצה לשמוע שאת מורגשת בעודך כותבת הודעות שבהכרח ישאירו אותך מאחורי הקלעים, את רוצה שארצה שתישארי ועושה הכל כדי שלא ארצה בכך. אני חושבת, שדרך הודעותייך, את מעבירה לי בהזדהות השלכתית חוויה בסיסית מאד בעולמך, תחושה תמידית של עוול ושל יחס שאינו מגיע לך. אבל זהו פורום ולא טיפול, ואין לי כאן יותר מדי מה לעשות עם ההבנה הזאת. את תוקעת לעצמך גול עצמי על גול עצמי על גול עצמי, ובדרך בועטת בעוד כמה ראשים, כולל בזה שלי. אני מצטערת, כבר קשה לי לתת תגובה עוטפת ומרגיעה. סבלנותי ואהבתי נשחקות. אז הנה, קיבלת ממני תשובה לא ממש מחבקת, באיחור של כ24 שעות מרגע שליחת הודעתך... מה שכן, זו תשובה מאד אינדיפרנטית. האם ה'כאן' עבורך הוא אפשרי? מבחינתי התשובה היא: ככה לא. מה התשובה שלך? ענבל