לחץ לא נורמלי

היי ענבל ! רשמתי פה כמה פעמים בעבר בעיקר לגבי ההתמכרות שלי . אבל עכשיו נוצרה בעיה חדשה להשתמש לא ממש בא לי וגם לא עובר לי בראש אבל השנה התחלתי ללמוד ומהיום הראשון אני מרגישה כאילו כל בוקר שאני קמה מתיישבת לי ממותה על על הצוואר ומלווה אותי במשך כל היום כבר 3 חודשים . הקימה בבוקר מייגעת אותי הלימודים מייגעים הכל מייגע אותי ואני מלאת חרדות פחדים בעיקר מכישלון ומפחדת להתמודד מול כל דבר אז אני פשוט דוחה ודוחה עד שהכל מצטבר. בחיים דבר כזה לא קרה לי ולא משנה כמה אני מדברת על זה עם חברות או עם העובדת סוציאלית שלי זה פשוט הולך ומחמיר . ותקופת המבחנים מתקרבת ואני בלחץ לא נורמלי ברמות שלא ידעתי שקיימות בכלל . אני מרגישה כאילו החיים פשוט גדולים עלי ואין לי שליטה אפילו על עצמי מרוב שהלחץ משתק אותי . אני אפילו כבר מתביישת לדבר על זה עוד כאילו כמה כבר אפשר אז נכון אני נותנת כבוד לרגש ומבינה שזה בא כי אני ממש מפחדת לטעות ולהיכשל הפעם אבל הגיע הזמן גם לעשות לא רק לדבר על זה כל הזמן . אך עושים את זה אך קמים בבוקר משאירים את כל החרא הזה שאני מרגישה בבית ופשוט הולכים ועושים ? מה הסוד בהתמודדות עם החיים חוץ מלדבר ? אני פשוט כל כך רגילה שדברים נפתרים כאן ועכשיו בעזרת שורת סם או כוסית ויסקי שאין לי מושג מה קורה פה לעזאזל . לא ידעתי לחץ כזה בחיים . ענבל , אך אני מפסיקה לדבר ולכבד את הרגש המטומטם הזה ומתחילה לעשות ?

הי לולי, אגלה לך סוד מרזי הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי.. צריך להסכים להיכשל. אומר לך אפילו דבר יותר גרוע... צריך להסכים להיות בינוני (תארי לך!). את צודקת לגמרי - רק מי שמנסה יכול להיכשל. אבל גם רק הוא יוכל להצליח. זה מה שנקרא להתמודד. לא הצלחה, לא הימנעות מכישלון. התמודדות = להסכים לנסות. הויסקי והסמים? – הם לא מעודדים התנסות, כי אם בריחה. ברגע שתנסי להתמודד בלעדיהם ולא לדחות/להימנע – כבר הצלחת . בהצלחה (בניסיון..)! ענבל

תעשו עסק- לולי תתנסה בלימודים, וענבל- את תתנסי בויסקי ובסמים... מה אתן אומרות?

הי לולי, בדיוק עכשיו חזרתי מטיפול וכל מה שאת מתארת עלה בו. אומנם הפחד הוא לא ממשהו מוחשי כמו בחינה אבל הוא קיים. אז מה שהיא הסבירה לי שפעם לא הרשיתי לעצמי להתנגד (ואולי גם את לא וברחת לפתרונות אחרים) ועכשיו אני מרשה לעצמי להתנגד להרגיש את ה"לא בא לי" וזה בסדר ולגיטימי. ואם פעם ה"לא בא לי" הזה היה משתק אותי ובעקבות זה היו תוצאות מאכזבות/קשות עכשיו לא לתת לזה לשתק אותי אלא לזהות את ההתנגדות וללכת איתה ולא נגדה. בינתיים בשבילי זה רק מילים עדיין לא הפנמתי ולא מבינה איך ליישם. אבל זה מין זרע כזה שאולי יקח לו קצת זמן אבל בסוף הוא יצמח (מקווה שלא יותר מדיי זמן כי בינתיים אני לאט לאט מפטרת את עצמי מהחיים). ואם כבר שירים (הודעה קודמת מהיום) אז הנה שיר שאני מאחלת לך ולי להגיע אליו בתחושה ובמעשים: ואם היה לי קצת עצוב אולי למדתי מזה משהו חשוב כי בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר לבד בתוך כל הטירוף אני חושב איך שהזמן יכול לעוף אבל בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר אור גדול מאיר הכל ויותר כבר לא צריך לשאול אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות להתחיל הכול מהתחלה כמו לנשום בפעם הראשונה אני כאן אני לא מתבזבז יותר ואם יכולתי רק לזכור לכל אחד יש את הדרך לעבור אבל בסוף כשזה נגמר יש תשובה לכל דבר אור גדול מאיר הכל ויותר כבר לא צריך לשאול אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות להתחיל הכול מהתחלה כמו לנשום בפעם הראשונה אני כאן אני לא מתבזבז יותר http://www.youtube.com/watch?v=6mrydsPMwO8&feature=channel