ג'ונגל

ענבל, אני חשה שהאנשים החיים כאן הם חיות אוכלי אדם. רדיפת בצע, מושחתות, דורסנות. אני יכולה להגיד לך שאני ממש שונאת את כולם פה. לכן אני לבד. אפילו מהחברות שלך את צריכה לפחד במקום כזה. כולם קנאים ומייחלים בסתר ליבם שיהיה לך רע. אני לא מספרת לאף אחד כלום, לא מתראה עם חברות כי אני יודעת שהן עושות לי רע. שהן שמחות על כך שרע לי או שלפחות זה מסתדר להן. לכן ניתקתי קשר עם כולם/ן. לא שהיו לי הרבה חברים. אבל באמת שחברים יש רק ב... את בטח תגידי שזו הכללה ושאני מגזימה - אז חלקנו אולי לא רואים את זה מאחר שהם בורגנים ונוח להם בחיים. כשיש לך אמצעים אתה "אוהב אדם"... ו"רודף שלום"... אין מה לעשות, ככה זה. לכן גם הזדהיתי עם סשה שדיברה על פתטיות. כולנו עלובי נפש שמחפשים נחמה באשליות. גם טיפול הוא אשליה ומי שנסחף (ונחשף?) בתוך זה יתר על המידה, סופו שיכווה ויקבל סטירה מצלצלת. זאת אחת האשליות הגדולות של המאות האחרונות. לקנות בכסף אהבה (וזה לא קשור אם אתה משלם לטיפול או שלא). הרי אם תקפוץ איזו הזדמנות על המטפלת לעבוד בחו"ל או משהו כזה, נראה פה למישהו שהוא תספור אותו. בורגנים תמיד דואגים לנוחות שלו. הכל זו העמדת פנים. זו דעתי. ואני מעוניינת להחזיק בה.

הי יפעת, הגונגל שאני משחקת עם ילדי אני הציטה והוא האריה, וברך כלל הוא טורף אותי. אסוציאציה חופשית כזאת. אבל בגונגל יש דברים טובים. נוף פראי,אויר,מרחבים. וגם מעניין שם, מה את אומרת? אדוה.

הי יפעת זה בסדר,לא צריך שכפץ,אני במצב רוח טוב היום במקרה. רציתי להגיד לך שלדעתי (שלא ממש חשובה) מותר לך לבחור להחזיק בדעתך,זו זכותך המלאה. אבל מותר גם לאחרים,או למשל לי,לחשוב שונה,וזה גם אמור להיות בסדר. הבעיה שלפי דברייך כרגע את ממש לא מרגישה טוב,ואת גם מרגישה לבד.אומנם,זה מקום מוכר וידוע,ומרגיש לך בטוח ולא מסוכן,אבל גם אין בו סיכוי. אני מקווה שיבוא היום שתרגישי שאת רוצה לבחור אחרת.שאת מוכנה לקחת את הידיים שממשיכות להיות מושטות לעברך,ולקחת סיכון.ואז שם אולי אולי גם תמצאי את רסיסי הסיכוי שלך.נכון זה חדש,נכון זה מפחיד,אבל לפי דברייך את בכזה בור עמוק,שאי אפשר ליפול יותר למטה.אז בתור יועצת השקעות אני יכולה להגיד לך שזה ממש כדאי. בדר"כ גודל הסיכוי זהה לגודל הסיכון,זה ממש נדיר שיש עיוות כזה.וכשזה קורה ,כדאי לרוץ ולהשקיע. וזה שלכל אדם יש זכות לבחור לעשות מה שטוב עבורו ומה שמתאים לו,זה לא אומר שהכל העמדת פנים.דווקא להפך. למשל אני כרגע בוחרת להגיב למה שכתבת,כי ככה כרגע רציתי וככה הרגשתי.בעבר דברים כאלה עצבנו אותי,ויכול להיות שבעתיד זה יקרה שוב.כרגע ככה הרגיש לי. את יכולה לבחור להאמין,ואת יכולה גם שלא.שוב,זו זכותך המלאה. דנה

הי יפעת, כן, זו דעתך, וזכותך להחזיק בה. אני בטוחה גם שביססת אותה על סמך מחקר מקיף של התנסויות כואבות. אבל כמו שאמרה אדוה, יש בג'ונגל כל מיני חיות, לא כולן טורפות.. וחוץ מזה.. "אתה הנך גור אדם. וכשם שאני חזרתי אל היער שלי, אתה חייב לשוב בסופו של דבר אל בני האדם, אל האנשים שהם אחיך". (בגירה למוגלי, ספר הג'ונגל) ענבל