מה עושים?

ענבל לילה טוב, רציתי לשאול- מהיכרותך עמי - היית מייעצת לי להשתמש בתרופות? אני יודעת שיש סיכוי שתעני שאת לא יכולה לענות על שאלה כזאת ואולי מבחינתך יהיה זה חסר אחריות, אבל האם יכול להיות מצב שתעני לי בכנות - כלומר כן או לא? או לפחות מה דעתך בנושא תרופות באופן כללי. ענבל, הלוואי ויכולתי לפרוש בפנייך את הקשיים הפנימיים והעמוקים שלי, את המורכבות הפנימית ואת הסבך הזה שקשה לשחרר. אין לי עיפרון דק ומחודד לשחרר את הקשר שנוצר - נקרא לזה לופ? סתם מילה שמזנה את הגבהים שאני מייחסת לתסביכים שלי. הלוואי ויכולתי להציג בפנייך את הקשיים הכל כך עמוקים ופנימיים. אומר רק (ובאמת שדרוש לשם כך אומץ מצידי) שהמטפלת שלי לוחצת על תרופות (וללחוץ זה שם הפועל המדויק). היום היא העמידה מולי מראה ברורה ו"אובייקטיבית" - מה הפוטנציאל ומה מידת ההרס. הטיחה לי את זה בפנים וזה היה די מלחיץ. היא לא מהמטפלות של אהבה בת עשר שנים, של לכאוב ולבכות ביחד איתך ובסוף להוציא מזה ספר משותף. אלא שהיא מטפלת תכלסית, עניינית... מכירה את הסגנון? את בטח מכירה את שני הסגנונות. נדמה לי שאת שייכת לסגנון שלה - סגנון התכלסיות. תוכלי לענות בכנות? ברצינות? באריכות המתבקשת?

הי יפעת, כפי שצפית - באמת איני יכולה לענות לך לגבי תרופות רק על סמך היכרותנו. אם המטפלת שלך ממליצה, היא יודעת טוב ממני. עם זאת, אני מאמינה שתרופות, באופן כללי, יכולות לתרום ולהביא להקלה. יש משהו בתרופות, במיוחד אלה שמיועדות לייצב מצב רוח , מה שיכול בהחלט לעזור בהרגעה, למנוע מלהגיע לגבהים של התסביכים (או שאולי זה דווקא תהומות..) שאת מתארת. זה גם יכול לעזור למתן את האימפולסיביות בתגובות, שזה בוודאי הורס לך לא מעט. השיקולים הם של שתיכן, ההחלטה לגמרי שלך. ענבל

הי יפעת, גם אני הייתי במצב הזה של ההתלבטות הרבה זמן. המטפל לא לחץ הוא רק המליץ... אני בסוף ,ואחרי שהרגשתי שדי כבר החלטתי לנסות. ובסוד בשקט בשקט אספר לך שקבעתי תור לעוד לא הרבה זמן. כי אני רוצה שיהיה לי טוב,ורגוע. כי החרדות משבשות לי את החיים. והחלטתי שמגיע לי.כן.להרגיש יותר טוב. ואני דווקא חושבת (והלוואי שהמטפל היה שומע,) שדווקא במקום הזה שאבא ואמא והמבוגרים לא לקחו אחריות על החיים שלי, אני כן,לוקחת אחריות,ולא מרפה, ואם תרופות זאת התשובה שיהיה תרופות. מקוה שזה באמת ילך טוב.... ונראה לי שקורה לך מה שקורה לי,שחושבת שתרופות זה סוג של חולשה? שאם תקחי תרופות את לא תקינה עם חותמת?כן? בכל מקרה, בהצלחה,במה שתחליטי, ויפה שהמטפלת נלחמת.עבורך. חשבת על זה? וגם,תוכלי לשתף קצת יותר,במה עובר עליך? על התסביכים והתסבוכים? זה יכול להיות כל אחד, הירקן מהשכונה, ראש הממשלה, או עליזה הפזיזה, (: שוב בי, אדוה.

הי גם המטפלת שלי לוחצת על תרופות לאיזון מצבי רוח ואת יודעת בהתחלה מאוד התנגדתי כעסתי רכמעט עזבתי אבל לאט לאט אני מתחילה להסתכל על זה בפרספקטיבה אחרת וחושבת שאולי התרופות יעזרו לי. וגם התשובה שעינבל ענתה לך העבירה לי מין תחושה של חום בבטן וזה פשוט מרגיע. בדרך כלל אני לא כותבת הרבה בפורום אבל אני מרגישה שאתן הבנות כותבות בשמי כי בכל מה שנכתב פה יש קצת(הרבה) ממני טוב עד פה חנה