לענבל

הי ענבל רציתי רק להגיד תודה. ברור לי שיש לך כאן הרבה ילדים,ולפעמים זה אתגר די רציני, אבל אפשרת כאן משהו שעבורי הוא מאוד משמעותי,משהו שלא הספיק לקרות במציאות.אומנם ההבנה והחיבורים הגיעו בדקה ה90,אבל אמא שלי כבר לא הייתה במצב ליישם. זה באמת מרגיש ממש טוב שיש תחושה של אמא שמגנה ושומרת,גם אם הילד לא אומר כלום.ואני שמחה שהצלחת גם לשמור על כולם,זה לא פשוט בכלל. דנה

הי דנה, מצטערת שקוטעת את הרצף, אבל בחרתי להמשיך לענות לך כאן על ההודעה מלמטה...כתבתי גם אחת למטה אבל לא הספקתי הכל. גם חשוב לי לשמוע את דעתך בנוגע לכסף, זה נושא שמעניין אותי. וגם...שכחתי מה רציתי להגיד... אה...לגבי הדיעה של המטפלת שלך על הפורום. משום מה המטפלת שלי חושבת שהפורום הוא דבר שלילי. האמת שזה לא משום מה אלא בגלל שסיפרתי על הפורום רק כשסוננתי ממנו ובאתי לפגישות ממוטטת מזה וניסינו להבין למה חשבו שאני פיצול של כמה דמויות...(ענבל- רוצה לשמוע את המסקנות שהגענו אליהן?) ומאז אני מזכירה את הפורום מדי פעם ואומרת שעכשיו כבר טוב כאן, אבל היא עדיין רואה את הכתיבה שלי כאן כהרסנית לי וכשימוש במשהו שהוא לא יציב ויכול להתהפך עלי כל רגע... אני לא יודעת מה אני מרגישה לגבי הכתיבה בפורום. מצד אחד טוב לי כאן, אני אוהבת את הבנות ומאוד מאוד מאוד אוהבת את ענבל וגם אני לא מרגישה שהכתיבה כאן באה על חשבון משהו אחר. ומצד שני גם אני מרגישה תלות מסוימת בפורום, שמבחינה טכנית לא מפריעה לי כי גם ככה אני הרבה על המחשב, אבל מבחינה רגשית זה קשה. וגם בי תמיד קיים הפחד שהמקום הזה, שכרגע הוא טוב ומכיל ותומך יתהפך עלי וישמיד אותי. אני באמת לא יודעת אם זה בסדר שאני כותבת בפורום או שזה משהו שלילי שאני צריכה להפסיק. ואם הצלחתי להיגמל מקסנקס אחרי יותר משנה של שימוש במינונים גבוהים, לבד, עוד שהמטפלת מבריזה, ועל קסנקס אומרים שהגמילה ממנו מאוד קשה (ויש שמשווים לגמילה מהרואין מה שנותן לי לגיטימציה לנסות הרואין כי כנראה גם ממנו אני אצליח להיגמל...:) איזה משפט ארוך, איפה התחלתי??? אה, שאם הצלחתי להיגמל מקסנקס אז כנראה שיש לי את הכוחות להיגמל מהפורום, אני פשוט לא בטוחה שאני צריכה להיגמל... מה את חושבת? אני קצת מפחדת מכך ששנים אני אכתוב בפורומים, אבל אז אני מרגיעה את עצמי שכשענבל תעזוב גם אני אעזוב, אז זה לא יהיה לנצח... ולסיום- כיף לראות שפתחת עץ משל עצמך ועוד פנייה ישירה לענבל...לתפוס מקום זה אחד הדברים המרכזיים שצריך ללמוד בחיים...עכשיו תראי הדגמה לאיך אני עושה את זה בעדינות, באצילות ובדרך מתוחכמת מאוד...תסתכלי למעלה :) בי, דורותי

הי, אני לא בדיוק בטוחה על מה את מודה לי, אבל תודה גם לך בחזרה. העובדה שפתחת עץ משמעותית, וכנראה שאכן קרה כאן משהו, שמאפשר לך להיות כאן בכל מיני דרכים. ענבל

הי שוב קצת בלבלה אותי התשובה שלך. ואני זוכרת שבאחוז גבוה,במעט הפעמים שכן כתבתי לך בעבר,את לא היית בטוחה למה התכוונתי. כנראה משהו (אולי חשש מסויים לפגוע ולהיפגע)גורם לי לכתוב לא מספיק ברור. אז אני מנסה שוב.אולי הפעם זה יצליח. התודה היתה על התחושה שיש כאן אמא שמגנה ושומרת,ורואה גם את התמונה היותר רחבה,ורואה שיש כאן קבוצה של אנשים שונים,עם בעיות שונות ומגוונות,וגם שמישהו(למשל אני)לא פונה ישירות זה לא אומר שהוא והרגשות שלו לא קיימים. ואחרי מה שקרה כאן ממש לא מזמן (עבר כמעט חודש,אבל היה שבוע חופש)שמישהי כאן הרשתה לעצמה להיכנס בי ממש חזק,למרות שבאמת לא עשיתי כלום (חוץ מלא לענות על התשובה שלה,כי לא היתה שם שום שאלה ולא היה לי מה להגיד),ויום למחרת את (וגם דורתי) היללתם, שיבחתם,ופארתם את השינוי המדהים,ולא ראיתם אותי ממטר.ולא שמתם לב למקרה של envy קלאסי וזועק לשמים (ככה גם המטפלת שלי חשבה). אז מבחינתי עכשיו זה היה סוג של תיקון.מה שלא קרה במציאות עם אמא,כי היא כבר הייתה חולה מידי,קרה מבחינתי כאן.פתאום שמת לב למשהו הרבה יותר עדין,הרבה יותר חמקמק.התגובה שלך עכשיו מאוד הזכירה את התגובה של המטפלת שלי לפני חודש.אמנם קצת באיחור,אבל היה שווה לחכות.וברור לי שמה שקרה כאן קרה עבור מישהי אחרת, ומבחינתך זה מקרה שהשם שלי התערבב שם.אבל עבורי זה לא ככה.הפעם ראית גם אותי והגנת ושמרת גם עלי. ואני מניחה שעכשיו תקחי את התודה שלך אלי בחזרה. ואני מניחה ששוב יהיה עבורי לא פשוט להיות כאן. אבל אם עוד מותר לי לבקש משהו,צנזורה זה לא משהו שעושה לי טוב,וגם אם מדובר בתגובה לא נעימה ,אני מעדיפה לאפשר לה להיות גלויה. בכל מקרה לילה טוב דנה