פרוייד והטרדה מינית

שלום ענבל עברתי הטרדה מינית בילדותי ע"י בן דוד היום אני בת 31, סיפרתי על כך בפורום, אני מטופלת כבר כמה חודשים עדיין לא דיברתי על כך עם הפסיכולוג, אני קרובה לכך. משיטוט קצר באינטרנט גיליתי על דעתו המטרידה של פרוייד בנושא הטרדה מינית את "במשך השנים פורייד עבר שינוי התיאורטי מתיאוריית הפיתוי לתיאוריית הפנטזיה." למען האמת לא הצלחתי להבין את הדברים לעומק אבל הבנתי שבמשך השנים דעתו של פרוייד השתנתה באון שלטעמי הוא מוזר דוגמא מהמאמר "חסרי בשלות מינית ובעלי חיים כאובייקטים מיניים": מטופלותיו של פרויד ממשיכות לספר לו על פגיעות מיניות, אבל עכשיו הוא הקשיב להן כמי שמספרות על פנטזיות שהן תוצר של תקופה מאוחרת יותר בחיים המושלכות לאחור על תחילת החיים. האם את מכירה קצת מה פרוייד אמר על התעללות מינית בילדות? האם הוא הסתכל עלינו כפנטזיונריות?

הי אורית, קטונתי שאדבר בשם פרויד.. אבל אני חושבת שהוא עבר תהליך מלהאמין באופן אבסולוטי לכל טענה של מטופלותיו לגבי הטרדה, למצב שהוא הבין שחלק מה'הטרדות' היו בפנטזיה של המטופלות. אני חושבת שהיום הדיבור על זה מורכב, שכן לפעמים ישנה הטרדה ממשית מצד המבוגר כלפי הילדה או הנערה, אבל לפעמים היא גם שותפה לזה באיזשהו אופן - בין אם מפנטזת על זה, בין אם נהנית מזה במובן מסויים. זה לא עושה את זה לפחות הטרדה או לפחות אמיתי, זה רק עושה את זה ליותר מורכב, לפעמים מסבך עוד יותר את רגש האשמה (הקיים ממילא במקרים כאלה).. שתפי את המטפל, זה חשוב. ענבל

דבריך מאוד מאוד קשים לי פשוט בצורה כנה כי הם נכונים , וכואבים לי מאוד אני יכולה לאמר ללא ספק שכן, הייתי שם, לקחתי חלק, מכאן ועד לזה שידעתי או שהיה לי מושג מה אני עושה המרחק גדול, אבל האשמה נשארת. מה עושים? ואיך מתמודדיפ? אני יודעת שזו שאלה כללית, איך מתמודדים עם האשמה הזו והמבוכה שקיימת בתוכי, אבל בכל זאת, אולי תוכלי לתרום לי קצת מנסיונך.. בנוסף, אני מתקשה מאוד לאמר למטפל את מה שאני רושמת לך כאן, שכן במובן מסויים כילדה "נהנתי", אבללל באופן חד משמעי לא מסתדרת לי המילה הזו "הנאה"!! יש לך בשבילי מילה אחרת?