בנות

באמת שניסיתי לעזור. לך דפי באמת אמרתי מילים מהלב. אם מישהי בוחרת לפרש את מילותיי באופן ציני ולהנמיך אותי ולפגוע, זו באמת הבחירה שלה שלא קשורה אלי. למען האמת, יצאתי מחוזקת מהנתינה ומקווה שבמישהי (ולו רק אחת) אכן זה נגע. כוונתי היתה טובה. רציתי לזכור לפורום ולנפשות הלוקחות בו חלק חסד נעורים מהטוב שהורעף עלי כאן, מהניסיון הכן לעזור במצבי משבר. רציתי להעביר הלאה את מה שניתן לי בימים קשים... רוע ניתן לבלוע ובכמויות. אני בוחרת שלא! איני נוטרת טינה ובוחרת לצאת חזקה. בוחרת ליילד בי תהליכים חדשים, לתת להם מקום...

הי יפעת, ניכרת המוצפות והסערה, אבל גם ההשתדלות. כן, היתה ובוודאי עוד יהיו נפילות בדרך.. חשוב להמשיך ללכת בדרך, להמשיך ולהתכוונן לטוב. אגב, גם ה'נפילה' הפעם היתה שונה מקודמותיה.. אני מחזקת את דרכך החדשה ומעריכה מאד את המאמץ, במיוחד ברגעים קשים. ענבל

על כל מה שהענקת לי פה... על הלמידה...

מרגיש לי לא נוח..מבולבלת..מרגישה גם אשמה וגם שואלת את עצמי אם יכולה /לא יכולה לסמוך על ה"ראדרים הפנימיים" שלי ??? יפעת, אני מאמינה לך שכוונתך היתה טובה. כנראה שהפחד שלי מפגיעה , מדחיה ומהנמכה אותי מאוד מאוד פעיל. צר לי אם נפגעת.. דפי.

אז ככה עושים את זה... אני מאמינה שאת מנסה, ומשתנה...כל הכבוד! תמסרי למטפלת שלך שאני רוצה פוסטר עם חתימה שלה :) אבל לא נזקוף הכל לזכותה, גם ענבל מאוד נוכחת בתהליך, ובראש ובראשונה את, שמרשה לעצמך לשחרר, להיות פגיעה ופחות פוגענית. משפט ששמעתי כל כך הרבה בשנתיים האחרונות "אל תפחדי מנפילות", הן קורות, זה לא אומר שחוזרים לאותה תחתית... אז יש מצב ששיקרו לי, אבל את יודעת מה דעתי על האמת... דורותי