יום ה' 12.34

היי ענבל. אני לא יודעת מה אני מחפשת בפורום הזה. ובכל זאת אני נכנסת וקוראת את כל ההודעות, שגורמות לי להרגיש צינית ומאוד לא שייכת זה המצב הטבעי שלי כנראה אפילו בקבוצה ווירטואלית, להיות לבד זה המצב המועדף עלי, דווקא טוב לי לבד, אפילו קצת קשה לי עם החודרנות שיש במפגש הטיפולי. למרות זאת אני באה לכאן משום שהתקופה הזו קשה לי. יש לי הרגשה שהכאוס התעצם עוד יותר. אני צריכה להתמודד עם כל מיני זיכרונות שהיו מנותקים וכל עם כל מה שלא הרשיתי לעצמי להרגיש(זה פשוט שותל אותי, אני לא עושה כלום (כשאני יכולה לא לעשות כלום), יש דברים שאני יודעת בלי לזכור. יש הרבה כאב גדול על מה שהיה ולא היה, שזה יותר טוב מהאין רגש שהיה , אבל זה מציף, וקשה לי להכיל. אני מקווה שאני לא מכבידה. תודה. נ.ב כתבתי תגובה לאביגיל העוד חולמת, אולי זה התפספס.

הי סשה, את יודעת, יש שלב כזה בטיפול, שבו המצב יותר רע מטוב. ההגנות הישנות (ציניות, קהות חושים, למשל) כבר ירדו, אבל הגנות חדשות , יעילות יותר, עוד לא נבנו ואז כל הרגשות מורגשים בעוצמה גדולה נורא, בלי ויסות יעיל ובלי יכולת להכחישם כבעבר. זה רק שלב בדרך. הוא נורא קשה, אבל את לא לבד שם. מקווה שהיא תעזור לך להכיל, ובין לבין תוכלי להיעזר גם כאן. ענבל