שיר לדורותי

תחושת הבאות אני כמו דגל מוקף מרחקים, אני חש ברוחות הבאות ועלי לחיותן בעוד הדברים מתחתי טרם ינועו, הדלתות עוד ברוך תסגרנה ושקט בארובות, עוד לא ירעדו חלונות והאבק עוד כבד. אך אני כבר מכיר בסערות ורוגש כמו ים ונפרש ונופל אל תוכי, ומתנער, ולבד אנוכי בסערה הגדולה. (רילקה) נ.ב לא צריך לדבר, רק לחוש את יפי השיר, יפי העולם הזה שנתן מילים והאדם שנתן שמות לדברים. "בראשית היתה המילה".

עוד מישהו, בנוסף לדרידה, שהצלחת להבין ואני לא... יש מצב שתתרגמי לי מאמרים של הומי באבא? אומרים דברים מאוד מעניינים על מה שהוא אמר... אכן, אני צריכה לחשוב על השיר. לא פשוט... דורותי