כאב נפשי עז

שלום ענבל, אני בת 18. כשהייתי בת 14 הייתי מאוד... רגישה. חוויתי רכבות הרים רגשיות, לרגע הייתי הכי מאושרת בעולם ומיד אחר כך העולם היה שחור משחור כל מה שרציתי זה למות כדי להפסיק את הסבל. בנוסף, מערכות היחסים שלי היו מהולות בכאב רב, אהבתי יותר מדיי, הייתי בוכה המון מרוב געגועים. יש עוד דברים אבל התמונה ברורה. ואז לפתע, במהלך חודש אחד, נאטמתי נפשית ולא הרגשתי יותר דבר ממה שהרגשתי בעבר. המצב הזה נמשך עד עכשיו, ארבע שנים. החיים שלי מצומצמים וריקים ואני בקושי קליפה של מי שהייתי לפני שזה קרה. אז רציתי לשאול אותך, בתור מומחית לנפש, האם יתכן שנאטמתי נפשית בעקבות הכאב הבלתי נסבל? הכאב הזה, שהיה קיים בגיל 14, קיים עוד היום, מתחת לפני השטח. וזה כל מה שאני מרגישה בעצם, כאב שצף לעיתים רחוקות ובכל שאר הזמן זו רק ריקנות- חוסר רגשות מוחלט. ויש גם חוסר תפקוד במישורים רבים... אובחנתי עם דיכאון. מה קרה לי אז? תמיד חשבתי שפשוט לא יכלתי לשאת את החיים הכואבים שלי יותר ובמטרה להגן עליי הנפש שלי נאטמה. מה אפשר לעשות כדי לחזור להרגיש ולחיות?

שלום נעמי, ייתכן שהשערתך נכונה ונאטמת לנוכח הכאב הבלתי נסבל שברגישות. ייתכן שעברת איזושהי טראומה, שחסמה בבת אחת כל רגש. ייתכן שרכבות ההרים הרגשיות היו גיל התבגרות טיפוסי ושמאז התפתח דיכאון.. זיהוי, ניתוח, אבחון של זה הוא פחות חשוב. יותר חשוב טיפול. טיפול יכול להחזיר לך רגש וחיות. את עוד נורא צעירה, אל תוותרי. ענבל