אני מנסה להבין את המקצוע

לא מבין זה מתחיל מהמפגש הלא טבעי בין שני אנשים שרק אחד מהם חושף את עולמו הפנימי, בעוד השני נשאר שותק ומוגן. מצד אחד, הטיפול מתנהל ברמה גבוהה של אינטימיות רגשית; מצד שני הוא מתקיים במסגרת פורמלית עם גבולות נוקשים, ללא בסיס אמיתי של חברות וקירבה. לא מבין וכמובן ישנו עניין התשלום ומשך הטיפול - איך המטופל יכול להיות בטוח שהטיפול מתארך בגלל סיבות מקצועיות ולא בשל חמדנותו של המטפל? ומי קובע את משך הטיפול והגדרת הצלחתו?

א. אל תנסה להבין - פשוט תהיה שם ותחווה את זה ואז תבין (אולי). ב. תתחיל בלתת אמון בזה שלפניך, ותודה על כך שהוא נותר אנונימי, הוא "לא שמור ומוגן" הוא פשוט שם בשבילך... ואתה תמיד במרכז העניינים. תמיד!!!, שלמה ארצי אומר משפט יפה באחד משיריו המפורסמים שפשוט ממצה לדעתי את התופעה הזאת... "וכששרת שם בעוצמתך ... נעמדתי שם ממול מתפעל ממך..." חוויה מדהימה. תנסה ותרוויח.

הי אורן קודם כל, בוא נתחיל מלהסכים שזה מקצוע. ברגע שמוסכם שזה מקצוע, הטענות הן כלפי סימטריה והן כלפי התשלום הן לא רלוונטיות. זה כמו לבוא למסאז'יסט ולהרגיש לא נוח שרק אתה מתפשט והוא לא, לבוא למאמן כושר ולהתלונן שרק אתה מתאמץ והוא יושב מהצד ונותן הוראות, להגיע ליועץ השקעות ולחשוב שזה לא פייר שרק אתה זה שמסכן את הכסף שלך והוא שומר את שלו... ועוד צריך לשלם להם על כך! ככה זה. האחד מגיע לטיפול כי יש לו קושי שהוא רוצה לטפל בו. השני אמון על הטיפול בבעיה. יש צורך באיזושהי מידה התחלתית של אמון מצד המטופל שיש בכוחו של מי שניצב מולו לעזור לו. וכמו שכשמגיעים עם כאב גרון לרופא, צריך לפתוח את הפה ולהראות לו את הגרון (וזו עוד הדוגמה העדינה ביותר שחשבתי עליה..), כך גם כאשר יש קושי נפשי, יש לחשוף בפני המטפל את הנפש ואת הקושי. פשוט כי רק כך אפשר לטפל בזה. בברכה, ענבל

היי.. ענבל , אני מסכימה איתך שפסיכולוג זה מקצוע (ועוד מקצוע ממש לא פשוט) שמגיע לפסיכולוג תגמול עליו(אני אישית לא הייתי מצליחה לעבוד במקצוע קשה שכזה- שנמצא שם כחלק בלתי נפרד מהחיים). אך יחד עם זאת התקשתי להתחבר לדוגמאות שנתת. כשאני הולכת לרופא ( אין לי מסאז'יסט או כסף בשביל יועץ השקעות - מאחר שהכל מושקע בטיפול :). אני לא מסתכלת על האנשים שמחכים לו ונצבט לי הלב "שגם" להם הוא רואה את הגרון וגם הם מקבלים ממנו כדורים. לא אכפת לי אם הגרון שלי יפה בעיניו ואם שהוא ילך הבייתה לאשתו הוא יספר איזה דלקת גרון מרשימה הוא ראה היום. אני לא אשלוח לו מיילים וSMSIM וכל כך אחכה לראות אותו שוב... ואחרי כמה ימים אני אוכל לדעת בוודאות אם הטיפול שהוא נתן לי עזר לי ,ואם לא ,אני לא ארגיש לא נעים לבקש חוות דעת של מומחה אחר ולחזור אליו כשתכאב לי הרגל או חלק אחר שהוא יותר מבין בו. הרופא גם בד"כ יגיד לי בדיוק מה הוא חושב שיש לי ולא יגיד לי שהוא לא מתעסק עם אבחנות, ואני לא מפחדת שאולי נמאסתי עליו "אני והדלקות גרון שלי"...ואם אחרי כמה שנים עדיין כואב לי הגרון - אז כנראה שאני בבעיה וגם התשלום הוא בדר"כ לא לפי מחלה ככה שאין לו אינטרס שהגרון שלי ימשיך לכאוב(לפחות במרפאות ציבוריות). נראה לי שהסברתי את עצמי... מה דעתך..?