לענבל

היום הייתי בטיפול. היה לי קשה לדבר .הגעתי עייפה.לחץ בעבודה לאחרונה. כל כך התאמצתי לבוא עד שהגעתי כבר לא נשאר כח לדבר. וזה גם לא בחדר הקבוע והכורסא לא היתה נוחה אז ישבתי על הרצפה. אבל הוא היה ממש סבלן וחיכה וניסה להבין . משדר כל כך הרבה רוגע ... וטון הדיבור שכל כך רך שמרפא אותי ממש מבפנים. במפגש הקודם נתתי לו מכתב . בין השאר כתבתי על הקושי האמיתי להחזיק מחוץ לטיפול . פעם אחת בסיום הטיפול נשכבתי ולא הייתי מסוגלת פיזית ונפשית לעזוב את הטיפול.למרות שזה היה לא נעים. במכתב כתבתי לו ,בין השאר ,שאני מצטערת על מה שהיה. ושידע שלצאת מהטיפול בכל פעם זה קריעה זה קשה וזה כמעט נחווה לי כנטישה. סיפרתי לך את זה כדי לאמר לך שהוא כנראה הבין את המצוקה והקושי האמיתי באחזקה ואמר שכל ערב בשעה...נוכל לנהל שיחה טיפולית קצרה.אמרתי לו שזה נותן תחושת ביטחון.וגם יעזור לי לא לחוש תובענית מידי.. ולמרות שלא דיברתי הרבה .היה הרבה כאב.וקצת דמעות שזלגו החוצה . והרבה דמעות שקפאו בפנים. הרגשתי אותו. הוא היה שם וכאב איתי. וכאשר אני כאובה נורא אני מסתכלת עליו ורואה את כאבי משתקף ממש ממש מתוך עיניו. וגם קיבל אותי כמו שאני ,עם חוסר היכולת לדבר היום... ועכשיו אני חושבת שלמרות שלא דיברתי הרבה קרה משהו מאוד משמעותי בפגישה שלנו.בהבנה שלו אותי ללא הרבה מילים. ובמיוחד לי שלומדת לראות דברים באור יותר חיובי. ואולי גם מקבלת את עצמי?? וגם אני חושבת שקיבלתי מטפל מיוחד במינו הגם אם לא מושלם ,כבר אמרנו? חג שמח וכייף שיש אותך אדוה

שלום אדווה, אכן, מטפל מיוחד וטיפול מיוחד. זה חשוב כ"כ ההתכווננות הזו שלו אלייך.. חשובה לא פחות הכנות והפתיחות שבה את מגיעה לפגישות - זה מאפשר באמת לטפל. המשיכי כך, ענבל