איך מטפל ניגש למטופלת?

שלום, יש לי שאלה לגבי מצב היפוטתי, אך אשמח לקבל תשובה. איך מטפל ניגש למטופלת בגיל ההתבגרות שחוותה אונס ומסרבת בעצם לעבור טיפול, (ההורים מכריחים אותה ללכת לפסיכולוג, בנוסף היא מטופלת בכדורים נוגדי דיכאון וכדורי שינה). איך הוא יכול לגרום לה לבטוח בו ולהפתח עד כדי לדבר על החוויה. ההנחה היא שזה המצב הקיים, המטפל חייב לגרום לה לעבור תהליך של היפתחות, אין אפשרות של להחליף מטפל וכו'. תודה רבה.

שלום לך, במיוחד כיוון שמדובר במטופלת שעברה אונס, אין להכריח אותה לבוא לטיפול, אפשר רק לעודד ולהמליץ. כאשר מפנים אותה לטיפול, יש לאפשר לה לבחור את המטפל הרצוי לה ולא להפנות בהכרח למטפל ספציפי כלשהו. אם היא כבר בטיפול ולא מרגישה בנוח יש להקשיב ולהתייחס לזה. ייתכן גם שהיא תתקשה יותר להיפתח מול מטפל מאשר מול מטפלת ויש להבין ולכבד זאת. בטיפול עצמו, המטפל/ת יכול/ה להזמין אותה להיפתח, אבל בשום אופן לא לאלץ אותה לדבר, בוודאי לא להכריח אותה לדבר על החוויה שעברה. בקיצור, אין להכריח או לחייב (שלא לומר לאנוס..) אותה לשום דבר. בברכה, ענבל

תודה רבה על התשובה המהירה, אבל שוב, מדובר במצב היפוטתי לא במצב אמיתי. לכן לא מעניין אותי טובתה של המטופלת, אלא אני מתארת מצב שנכפה על המטופלת והמטפל (וזה יכול להיות גם מטפלת באותה מידה - הנערה לא רוצה לשתף פעולה בכל מקרה). אני חוקרת כרגע את השאלה איך במצב הנתון המטפל יכול לנסות לגרום למטופלת לדבר על החוויה. כמובן שאין לו אינטרס ל"אנוס" אותה לדבר ולכן אני שואלת איזה דרכים פרקטיות הוא יכול לנסות כדי לדובב אותה, או ממש כדי לגרום לה לבטוח בו? תודה רבה.