אופי.../אוףףף

היי ענבל, רציתי לשתף במשהו שדי מציק לי. באופיי כלפי חוץ אני נראית חמוצת פנים, או אם תרצי חמורת סבר, דבר שדי גורם לאנשים לא ממש לחבב אותי.אני מסווגת אצלם כטיפוס אנטיפטי, ואני לא מאשימה אף אחד על איך ששופטים אותי. זה אופי שאני סוחבת איתי מאז אני מכירה את עצמי ואין שום סיכוי שאראה מתישהו יותר סימפטית. למרות שאני מבינה זאת בהגיון (שאני לא אשמה וכו'), זה די מציק לי, כי בסך הכל בתוכי פנימה אני שונה ממה שאני משדרת כלפי חוץ, יש בי הרבה חביבות ונעימות, שלא מצליח לצאת החוצה, ורק עם אנשים שאני בקשרים קרובים יותר אני מצליחה להיות אני עצמי, די מבולבלת ומתוסכלת, לא מצליחה לקבל את עצמי למרות שמנסה. אין לי ממש שאלה, אבל אשמח לשמוע את חוות דעתך. ובהזדמנות זו שנה טובה וגמר חתימה טובה, ריקי.

הי ריקי תגובתי תהיה בוטה קצת, עמך הסליחה מראש – אני לא קונה את זה שזה גורלך מאז ולתמיד. לדעתי, יש סיבה שאת נראית חמורת סבר – סוג של הגנה (צריך לברר מפני מה). אם את מבפנים חביבה ונעימה וזה לא ניכר כלפי חוץ, זה בהחלט מתסכל. בצדק את לא משלימה עם זה. מבלי להכירך, אני כמעט מוכנה להתחייב שזה ניתן לשינוי בטיפול. מה דעתך לנסות? ענבל

אני לא חושבת שתגובתך היתה בוטה- היא היתה ענינית ומקצועית ואני בהחלט מסכימה אתך, אכן יש לי הרבה מה להסתיר. בעניין הטיפול, לא ציינתי שבעבר הרחוק שלי כן הייתי בטיפול, אלא שגם שם הגשתי את עצמי כמו שאני מביאה את עצמי במגעים היומיומיים עם אחרים. אפילו החלפתי מספר מטפלים בתקווה ששם אצליח להביא את עצמי אחרת, אבל כמובן שזה לא עבד כפי שאפשר היה לנחש.טוב כל זה שייך להסטוריה, אני מקווה שזה בסדר אם אדסקס כאן על עוד כמה תסכולים מבית היוצר של עצמי. ושוב תודה ענבל, ריקי.