אבודה

אני לא מוצאת את מקומי- אם המטפלת שואלת שאלות חושפות מידי, זה מרתיח אותי.איך היא מעיזה? ולא נראה לי הגיוני השאלות, כי היא אדם זר ומבחוץ לחלוטין.(למרות שאני כבר כשנה אצלה, לא התרגלתי.) אבל גם אם לא חשפתי את הטרדות העמוקות שבגללם שלמתי, אני רותחת על הכסף שבזבזתי.ולא דברתי על העיקר ולא יוצא כלום (כבר שנה). ואני לא מצליחה למצוא את הדרך.מה עושים? הקונפליקט תקע אותי וכבר עזבתי את הטיפול.ואני אכולה. יש מוצא?

שלום בתי, דרך מוצא אפשרית שעולה בדעתי היא לדבר בדיוק את הדבר הזה - ששום נגיעה לא מתאימה. שהתעניינות נחווית כחודרנית מדי ואי התערבות נחווית כחוסר אכפתיות. שלדבר על הדברים העמוקים זה חושף ומסוכן, שלא לדבר אותם זה לבזבז זמן.. הקונפליקט הוא קודם כל משהו לדבר אותו, להבין אותו. רק אח"כ לצאת ממנו. בברכה, ענבל