את צודקת

כרגע אני מאוד רגישה. אבל כן הרגשתי עוינות בימים האחרונים כאן בפורום.

יפעת, אני מבינה את תחושותייך. רגשות של ביקורת או כעס (מילה קצת עדינה יותר מעוינות..) מבוטאים כאן באיזשהו אופן - גם ממך כלפי אחרים וגם מצד אחרים כלפייך. אני שומרת מפני התבטאויות קשות והאשמות - גם שלך וגם של אחרים - אבל שוב, שמירה פירושה צנזורה - וגם זה לא נעים ומעורר כעסים. זוכרת את דברייך מפעם? על זה שהטוב מביא טוב? את עוד מאמינה בזה? נסי לייצר טוב. הוא יחזור אלייך בתגובות חמות ולא עוינות מאחרים. כן, אני שוב מחזירה את זה אלייך, כמו שאנחנו הפסיכולוגים עושים.. זו לא האשמה, זה כוח. הכוח שלך לעשות שינוי. מאמינה בך, ענבל

לא בעצמי, לא בך ולא באף אחד אחר. הרסנות? יכול להיות. אני כבר לא מאמינה. ואת לא יכולה להכחיש את חוסר האהבה שלך ושל אחרים כלפי. זו לא רק תחושה סובייקטיבית שלי. כבר לא נשאר לי כלום!