גיסתי

אני מאד קשורה למשפחה של בעלי ולהוריו- הם כמו הוריי שלי. אני מאד דואגת להם מאחר וגיסתי בת ה-22 עושה להם המון המון בעיות והם כבר לא בגיל המתאים להתמודד עם בחורה בת 22 שעדיין מתנהגת כמו ילדה בגיל ההתבגרות. הבחורה שלצורך ההודעה נקרא לה נועה רגילה לקבל הכל מאז שנולדה. היא התגייסה לצבא ואחרי שבועיים השתחררה כי לא הייתה מסוגלת לעמוד בלחץ. היא כל פעם לקחה מהורייה כסף והתחילה ללמוד באיזה מסגרת אבל היה לה קשה אז היא עזבה. היא לא יציבה כל דבר שהיא מתחילה היא מפסיקה ולא משנה לה כמה כסף נזרק. אם היא לא מקבלת מה שהיא רוצה או צריכה להתמודד עם משהו יותר קשה בחיים היא ישר טוענת שהיא בדיכאון קליני, מאחר ויש לי אמא הסובלת מדיכאון קליני אני אומרת בבירור שהוא לא סבלה מעולם מדיכאון קליני, היא מתפקדת רגיל לחלוטין אבל מחליפה כל פעם עבודה. היא עברה טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית מדהימה שאני בעצמי טופלתי אצלה קרוב לעשר שנים. הפסיכולוגית לא הצליחה לעזור לה ולבסוף הוחלט שהיא לא תלך אלייה יותר. באיזה שהוא שלב הורייה פנו איתה לפסיכיאטר והוא רשם לה מרשם לכדורים כי היא טענה שהיא סובלת מחרדות, שוב בעקבות ניסיוני האישי בעניין אני כמעט בטוחה שמה שהיא חשה לא היו התקפי חרדה כמו שטענה. יש עוד כמה בעיות שאני לא אפרט פה שיש לה. בכל אופן היא מאד לא יציבה מבחינת מסגרות וכל פעם שקצת קשה לה היא מרימה ידיים. לא מזמן היא שוב ניסתה להתחיל ללמוד משהו אבל זה הפך קשה והיא התחילה לספרלהורים שלה שהיא בדיכאון קליני ואין לה כוח לכלום, אבל מצד שני היא יוצאת מהבית,מבשלת,משחקת עם הבת שלי, יש לה תאבון וכודמה. אין לה דיכאון קליני אבל יש לה אמא לחוצה מהסיפורים איתה ואבא לא בריא. וזה מה שגרם לי לכתוב את ההודעה, אני מאד דואגת להוריו ובעיקר לאביו של בעלי . אין לו כבר כוח אלייה, אני יודעת את זה. הם לא ישנים בגללה בלילות ויש להם עוד דברים על הראש. היא בת 22 ומתנהגת כמו ילדה בגיל ההתבגרות, לוקחת כסף מהם, כרגע לא עובדת בטענה שהיא לומדת אבל היא גם לא ממש לומדת בטענה שהיא בדיכאון. לדעתי היא לא תצא בחיים מהבית למרות שיש לה חבר שנתיים אבל הוא לא טיפוס הכי בריא. הוא מעשו וגם נכנס למצבי רוח וכו... מה ניתן לעשות במצב כזה? אני יודעת שזה מורכב וקשה לייעץ דרך הפורום אבל אני באמת דואגת להם...

שלום יעל זו שאלה טובה מי זה שצריך ללכת לטיפול, זה שאצלו הבעיה או זה שיש לו מצוקה? נשמע שאולי הבעיה היא עם גיסתך, אבל הורי בעלך הם אלה שסובלים ממנה. לכן, הייתי ממליצה לא לנסות לתקן אותה, אלא שהם יפנו לקבל ייעוץ או הדרכה כיצד להתמודד טוב יותר איתה ולהקטין את השפעתה עליהם. בברכה, ענבל